א. האוניברסיטה העברית בירושלים, 2006
סטודנטית בשם טל ניצן הגישה עבודת חקר בנושא "גבולות הכיבוש: נדירותו של אונס צבאי בסכסוך הישראלי-פלשתיני". שאלת המחקר של העבודה הייתה: "מדוע תופעת אונס נשים פלסטיניות אזרחיות על ידי חיילים ישראלים, תופעה הנפוצה בכיבושים ובמצבי סכסוך צבאיים דומים, היא נדירה יחסית בסכסוך הישראלי-פלסטיני?"
ובכן, שאלה מעניינת בהחלט. אלא שכבר ניסוח שאלת המחקר מלמד על מסקנותיו המופרכות: חיילי צה"ל הם גזענים! החוקרת ראיינה מספר חיילים, ולאחר 'ניתוח מעמיק' של תשובותיהם, המסקנה הייתה כי הם רואים את הנשים הפלסטיניות כ'אובייקט דחוי', או כנשים שאינן ראויות להתייחסות רומנטית, ועל כן אינם פוגעים בהן מינית. בקיצור – גזענים, בלשון העם.
לימים, הפרופסור שהנחה את המחקר פוטר מהאוניברסיטה בשל הטרדות מיניות של סטודנטיות. הפרופסור הנכבד הפך למושא המחקר של עצמו: הוא פגע רק בסטודנטיות יהודיות. גזען.
איך דווקא מי ששימשה בעברה כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, יוהל"ם, הגוף האמון על מניעת הטרדות מיניות של חיילות וחיילים בצה"ל – אפשרה לעשרות חיילות לטפל בנוח'בות במתקני המעצר?
ב. יום שמחת תורה התשפ"ד
האויב העזתי פורץ את הגדר ותוך כדי הפוגרום הקשה הוא מבצע בכוונה תחילה פגיעות מיניות, בילדות, נערות, נשים וגברים.
מעשי הרשע התחוללו בכל אחת מזירות הטבח, והמשיכו כלפי חטופים וחטופות בשבי. מחבלים הודו בחקירה כי מפקדיהם הורו להם 'להתלכלך על יהודיות' והמטרה הייתה ברורה: פגיעה באברי ההולדה כסמל להמשך קיומו של העם היהודי. אלימות מינית היא שפה של טרור טוטלי: היא נועדה לשבור, להשפיל ולשלוט.
ג. הפצ"רית, והניסיון לייצר סימטריה
מה גרם לפצ"רית, האחראית על החוק בצבא ההגנה לישראל, להדליף חומרים, ליצור קנוניה פנימית ולתחזק סיפור מופרע כל כך? מה הביא את גיא פלג ומערכת ערוץ 12 למעשים כה קיצוניים – פרסום כתבה שקרית והטלת רפש בלוחמי כוח 100, שבעקבותיהם הם שילמו מחיר אישי יקר וכבד מאוד מאז המעצר האלים בשדה תימן?
איך דווקא מי ששימשה בעברה כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, יוהל"ם, הגוף האמון על מניעת הטרדות מיניות של חיילות וחיילים בצה"ל – אפשרה לעשרות חיילות לטפל בנוח'בות במתקני המעצר? חיילות רבות הוטרדו ואף נאלצו לעשות מקלחות למחבלים ולראות אותם בעירום. הכל בידיעתה של הפצ"רית.
כיצד השאלות הללו לא עלו על סדר היום הציבורי עוד הרבה לפני התפוצצות פרשת הפצ"רית, שבעבר הייתה כאמור היוהל"מית?!
ד. הנרטיב שהתפוצץ וגזענות האליטות
עלילת הדם המרושעת לא נולדה בחלל ריק. היה ניסיון נואל לכתוב מחדש את הנרטיב ולייצר סימטריה תודעתית: האויב השתמש באלימות מינית ככלי מלחמה? גם חיילי צה"ל שלנו!
שכתוב הנרטיב ועיצובו אינם מחייבים ישיבה בחדר חשוך ואפל ותכנון מפורש וזדוני של הדברים. בני אדם מעצבים באופן טבעי את המציאות על פי עולם הערכים שלהם. "כולם גנבים", אומר הגנב.
ולמרות זאת, בסיפור של כוח 100 נעשתה פעולה זדונית ועוד איך. נפתחה לצורך זה קבוצת וואטסאפ, והדברים תואמו, נערכו וכך יצאו לאור.
דוגמה נוספת לייצור סימטריה ראינו כשממשל ביידן דן בדו"ח 'אלימות המתנחלים' זמן קצר אחרי השבעה באוקטובר. הטבח היה כל כך קשה ואכזר, ובעקבותיו רוב הציבור בישראל הלך והתפכח והבין כי אין פרטנר לשלום. לא רק לשלום, אפילו לחיים פשוטים אין פרטנר.
שוב, תפיסת הסימטריה נובעת לרוב מתפיסת עולם כללית המשליכה את ההנחות שלה לכל עבר, אך לעיתים היא ייחודית וקשורה לאופן בו נתפס עם ישראל וזהותו. כך 'זוכה' עם ישראל ליחס חריג פעמים רבות.
לממשל ביידן היה צורך דחוף להדוף את ההבנה שהלכה והתפשטה בציבור, שמשמעותה מדינה יהודית אחת בארץ ישראל, והתנגדות ציבורית חד משמעית למדינה פלסטינית.
הניסיון לשכתב את הנרטיב מחדש היא אותה אמונה פנימית, השייכת לפרופסור מהאוניברסיטה, לפצ"רית המדופלמת ולשכבת ההגמוניה הקורסת: ישראל איננה מוסרית. ואל תספרו לנו על "אתה בחרתנו" שלכם!
הפרשייה התפוצצה, הפצ"רית נעצרה והנרטיב קרס לתוך עצמו. רבים עוד ייפלו בבור הגדול, ההולך ומעמיק ושואב אליו את השקר. כי לשקר אין רגליים – רק יחסי ציבור. וגם הם פגי תוקף
ה. קריסת התיאוריה השקרית
בפוליטיקת הזהויות הפרוגרסיבית, האדם נבחן ללא קשר למעשיו אלא על פי שיוכו לקבוצת הזהות המסוימת שלו.
ה'מדוכא' והנתפס כקורבן הוא הצודק, ולא משנה מה עשה ומה מידת אחריותו למעשיו. כך הערבי ה'מדוכא' מוצב מעל האישה המערבית, ובוודאי אם היא יהודייה. זוהי התפיסה ואין בלתה. גם אם אי אפשר למשש אותה בידיים, היא מעצבת את חיינו וקשורה בקשר הדוק לתופעות רבות הקיימות במציאות.
כך התאפשרה פגיעה משמעותית בזכויות נשים, במקרה הזה – חיילות יהודיות שסורסרו ביודעין על ידי המערכת, וכך התאפשרה גם עלילת דם מהנוראות שידעה ההיסטוריה, שנעשתה כלפי לוחמי כוח 100 – בנינו ואחינו.
הפרשייה התפוצצה, הפצ"רית נעצרה והנרטיב קרס לתוך עצמו. רבים עוד ייפלו בבור הגדול, ההולך ומעמיק ושואב אליו את השקר. כי לשקר אין רגליים – רק יחסי ציבור. וגם הם פגי תוקף.
וכך, מתוך העוול הגדול, תצא ותתבהר בעולם כולו קריאה מהדהדת: ישנו צבא אחד יחיד ומיוחד, המייצג עם מיוחד, הפועל תמיד במוסריות, בצדק, בטהרה ובקידוש שם השם.
