נסו לדמיין שאתם נדרשים לנסח לעצמכם תגובה למה שאירע אתמול בבני ברק; לעצמכם בלבד או לבני משפחתכם, כאלה המכירים אתכם ויורדים לסוף דעתכם – ולא בריאיון לתקשורת. כך השיח יהיה ענייני ולא תלוי ברייטינג ובדעת קהל.
א.
"אז אתה מגנה?"
נו, בשביל לענות על השאלה הזו לא צריך להיות חכם גדול. גם לא חכם קטן. מי לא מתנער ממעשים מכוערים שכאלו כלפי בני אנוש? בוודאי אם הם בני עמנו, ובוודאי אם מדובר בלובשי מדים.
לכן אנחנו מגנים בהתחלה, ונגנה בסוף, אבל באמצע נוסיף עוד כמה דברים.
ואם הקורא מתלבט אם אנו מגנים, תמיד אפשר לחזור לסעיף א.
לא נעשה הנחות לאור התמונות הללו. לא היה נכון להגיע לתגובות שכאלו. האירוע מכוער ממש. נקודה.
ישנם 'צדיקים' מחרחרי גינויים, שגינוי והתנערות לעולם לא יספקו אותם
ב.
"הנה, ידענו שיגיע 'אבל'".
אבל בלי המשך הדברים נישאֵר במדרגת ילד קטן, המגיב לתמונה מקוטעת ומסיק מסקנות שגויות.
יש תמונה רחבה, שלמה, בעלת סיפור מסגרת ורקע. להתעלם ממנה יהיה לא מוסרי, לא חכם ולא נכון. עזבו רגע מהו הסיפור בדיוק – קודם נסכים שיש סיפור ולא רק תמונה חלקית.
ג.
נתעלם כרגע מהעובדה שישנם מחרחרי ריב ומדון מקצועיים, סוכני כאוס מדופלמים שעל תפיסת עולמם כתבנו בעבר, ושחלקם נחשפו רק לאחרונה והצהירו על פועלם המתסיס בזריעת פירוד במגזר החרדי (חפשו בגוגל איילת שחר סיידוף וצפו בתחקיר של ישי פרידמן בערוץ 14). כל אלו מבקשים גינוי לא למען אחווה ושלום – הם מבקשים גינוי לשם תבוסה וביוש.
ד.
האם ראיתם אי פעם הפגנה שתויגה כ׳הפגנת החילונים׳ או ׳הפגנת הערבים׳? האם ראיתם הפגנה שתויגה כ׳הפגנת הציונות הדתית׳? אז למה לא לצמצם את האירוע הנוכחי לחצר הספציפית שממנה יצאו המופרעים? לתחום אותה, לבודד אותה ולעסוק רק בה, בצורה ראויה ותקיפה? אין צורך לענות. התשובה ברורה.
ה.
ישנם 'צדיקים' מחרחרי גינויים, שגינוי והתנערות לעולם לא יספקו אותם. הם דורשים לגזור קופון מכובד מהאירוע, ולכן הם יקפצו על המציאה כמוצאי שלל רב.
אליהם אין אנו כותבים כלל. שום דבר הרי לא ישביע את תאוות הגינוי שהם דורשים מבני הפלוגתא שלהם. כלום. לכן מהם עדיף להתעלם.
ו.
מי לא יכול לדרוש גינוי?
אוהו. ברשימה הזאת ישנם רבים, לצערנו. סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, שצר עם אספסוף מעונב על מספרה בתל אביב שהייתה בה רעיית ראש הממשלה, למשל, לא יוכל לדרוש גינוי.
אביגדור ליברמן, שזרק "את נתניהו והחרדים למזבלה עם מריצה", לא יוכל לדרוש גינוי.
שקמה ברסלר? כל בר דעת מבין שלא.
'אחים לנשק'? הם הרי הרימו את רף האלימות לשיאים חדשים: שרפת פחים, זיקוקים על בית ראש הממשלה, מדורות בכבישים ועוד אירועי אלימות מתועדים מלוא החופן – הם בוודאי לא יוכלו לדרוש גינוי.
כך כדאי להמשיך לבחון מי נקי כפיים ומי בא לגזור קופון ציני.
ז.
הנה אמת מידה אחת לבחינת האירוע המכוער אמש:
מה חשתם כשראיתם את הסרטונים הללו? האם כשראיתם אותם חשתם צער וכְאֵב? האם, לדעתכם, חרדי טיפוסי כלשהו שמח בהם?
ועכשיו – איך לדעתכם הרגישו מחרחרי הגינויים למיניהם? האם הם כאבו, או שמא קפצו על המציאה בשמחה ובצהלה, כי אפשר לעשות בכך יופי של שימוש?
התשובה ברורה.
נסו לחשוב אילו כותרות לא פתחו את מהדורות החדשות, ובקלות היו ראויות לעשות זאת
ח.
"למה אי אפשר לגנות וזהו? למה תמיד לעשות השוואות?"
שום דבר רציני בחיים אינו נבחן ללא השוואה – השוואה למקרים דומים, לנסיבות, לאירועי עבר, לדמויות, להקשר הכללי ועוד. ללא השוואה לא היה מדע. לא היה אפשר לזהות חוקיוּת, לחפש ראיות, למצוא הוכחות, לבצע בקרה ולהסיק מסקנות.
לכן, חובה להשוות ואז לנסח את התגובה הראויה. במקום, בזמן ובבמה הנכונים.
ובעיקר, בקור רוח ובדופק נמוך.
ט.
אז ראוי לבדוק כיצד הגיבו כלל המערכות וראשי הציבור בהתפרעויות דומות של גופים אחרים, של "אנשים אחרים", ממגזרים אחרים. כיצד הגיבו הרמטכ"ל, הפוליטיקאים, התקשורת ועוד.
הבדיקה הזו היא חשובה כדי שהגינוי יהיה מדויק. אל תאבדו את הפרופורציות, גם אם זה דורש אומץ.
י.
ואחרי כל זה, לדעתנו חובה לגנות!
אבל שוב, לא גינוי כללי כלפי כל החרדים, כדי 'לזכות בנקודות' אצל 'המקובלים'; אלא גינוי אמיתי, חד, כפעולה כירורגית איכותית ללא 'נזק אגבי' וכמובן בלי לפגוע באוכלוסיה בלתי מעורבת; הגינוי הוא כלפי אלו שלא רק התפרעו בגלל חיילות, אלא גם תלו לפני שלושה ימים על חבל שתי בובות בדמותם של הרב לנדו והרב משה הלל הירש, כמחאה נגד כל פשרה בנושא גיוס חרדים.
יא.
נסו לחשוב אילו כותרות לא פתחו את מהדורות החדשות, ובקלות היו ראויות לעשות זאת.
כדי לגנות מעשה מכוער כפי שאירע אמש לא צריך להיות חכם גדול.
כדי להצליח לזקק את העיקר מהטפל – דרוש מאמץ, ודרוש אומץ לב.
כי רב המאחד על המפריד, כמו שאומרים אצלנו.