- תקציר היסטורי – מניין הגיעו המושגים ׳ימין׳ ו׳שמאל׳?
החלוקה הפוליטית לימין ושמאל החלה במהפכה הצרפתית (1789). בישיבות האספה הלאומית ישבו נציגי העם לפי עמדותיהם. מי שתמך בשימור המלוכה והסדר הישן ישב בצד ימין ליו״ר, ומי שתמך במהפכה, בשוויון ובצמצום סמכויות המלך, ישב בצד שמאל של היו״ר. כך נוצרה החלוקה הפוליטית שעל פיה הימין מזוהה עם שמרנות והשמאל עם שינוי ורפורמות אינסופיות. עם הזמן זוהה הימין עם לאומיות, חיזוק הזהות הדתית וכלכלה חופשית, והשמאל זוהה עם ליברליזם, שוויון זכויות ודאגה לחלשים.
מאחר שהחלוקה לימין ושמאל עוסקת בשאלות מהות, הרי היא סוגיה גלובלית, וכל מדינה מתרגמת את המאבק הרעיוני הזה לאופי הלאומי שלה.
אם רוצים להבין את האידאולוגיה של השמאל הישראלי ואת התמורות שהוא עובר, עם ההשלכות שיהיו לכך בעתיד, אפשר להסתכל על אירופה וארה״ב ולהבין את התהליך גם פה אצלנו
- השמאל העולמי והישראלי
כאמור, השמאל היא תנועה עולמית כוללת, ומכיוון שתנועה זו אינה מאמינה בחלוקה לדתות ולאומים, ממילא היא מתנהלת כתנועה גלובלית הפועלת כקולקטיב רעיוני משותף – "פועלי/מדוכאי כל העולם התאחדו".
השמאל בארה״ב, באירופה וגם בישראל בנוי על אותם רעיונות עקרוניים. זו הסיבה שהקיבוצים בימי קום המדינה נשאו עיניהם לסטאלין ולברית המועצות. ג׳ון לנון מלהקת הביטלס ביטא את השאיפה הגלובלית בשירו imagine: דַמיינו שאין מדינות ואין דתות, או בגרסה הישראלית של אביב גפן: ״בואו נצעד לחלום בלי גזע ולאום, אז בואו ננסה, עד שיהיה טוב״. כך הטיפו בנאיביות מתוך שאיפה שלא יהיו עוד מלחמות ושהשלום העולמי יגיע.
לכאורה השמאל נאור ומתקדם יותר מהימין – כי השמאל הוא אוניברסלי, הוא רואה את כל בני האדם כשווים, והרצון שלו לביטול הדתות והלאומים מטרתו להביא שלום. הגישה הזו נקראת 'פרוגרס', כלומר, קִדמה.
השמאל חושב שהוא נאור ומתקדם יותר מהימין, שעדיין מאמין במושגים 'פרימיטיביים' לשיטתו, כמו דת ולאום, ה'תוקעים' את האנושות ומשאירים אותה במלחמות אין-סופיות ועקובות מדם.
אם רוצים להבין את האידאולוגיה של השמאל הישראלי ואת התמורות שהוא עובר, עם ההשלכות שיהיו לכך בעתיד, אפשר להסתכל על אירופה וארה״ב ולהבין את התהליך גם פה אצלנו.
- מה זה woke (ווק)?
בשנות ה-60 החלה לפעול בארה״ב תנועת ה-woke (מלשון עֵרוּת). היא קמה נגד עוולות גזעניות, שאכן היו קיימות בארה״ב. אך כמו כל אירוע שהשמאל משתלט עליו, הוא הופך לתנועה המבקשת לקדם לא רק תיקון וצדק, אלא מהפכה.
ה'ווק' הפכה להיות תנועת שמאל קיצונית, המתעסקת בחברה ובפוליטיקה בסוגיות רחבות הרבה יותר: מגדר, להט״ב, שינויי אקלים ועוד.
כך, בצירוף אובדן מושג ה'אמת' שגם הוא חלק מהפרוגרס, נוצרות תופעות הזויות כמו אנשים ההולכים ברחוב כבעלי חיים. הם חשים עצמם כבעלי חיים לכל דבר ועניין, שפשוט נולדו בגוף של בני אדם; ומי אתם שתגידו להם מי הם?!
אני מניח שלחלק מהקוראים זה נשמע מוקצן ומוגזם, אך מי שמצוי בהלך הרוח התרבותי ומחובר למה שמתרחש מעבר לים, רואה שהתופעה הזו הולכת ומתרחבת בארה״ב ובאירופה.
באופן פרדוקסלי ותמוה – תנועת ה'ווק' מכילה את האסלאם הרצחני. אותו אסלאם שרוצח לא רק יהודים אלא גם נשים ולהט״בים. הווק אינו חושש מפרדוקסים. להפך, הוא משתמש בהם בציניות. לכן ישנו כאוס רעיוני הזוי הכולל תנועות הופכיות בדגלים מכל הצבעים. רק דגל אחד פסול – דגל ישראל, המסמל את היהדות והלאומיות, שהם האיום הגדול ביותר על ה'ווק'.
- איך השמאל הגיע לטרלול הפרוגרסיבי הזה?
הכל התחיל במחיקת אלוקים מהעולם. גם גדולי הוגי הדעות הגויים הבינו זאת. כשאין לאדם או לאומה אלוקים, גם אין להם גבולות מוסריים, ואין אמת מידה לערכים, לאמת ולשקר, לטוב ולרע.
למשל, כשההומניזם התחיל לדבר על זכויות אדם, בלי אלוקים, בהתחלה זה נשמע טוב. אבל מסתבר שבני האדם האלו הפכו להיות אלימים בשם האג׳נדות הפרוגרסיביות שלהם. בשם ערכיהם ההומניים החליטו כי ראוי לסתום פיות, לטשטש את המושגים 'אבא' ו'אמא', זכר ונקבה ועוד.
כשאין גבולות וקריטריונים, התחתית עוד רחוקה ובלתי נראית. וכאשר כל רגש קל של דיכוי הופך לאידאולוגיה פוליטית שלמה, אי אפשר לטעון נגד אדם כלשהו שהוא טועה ולהציב לו גבולות, משום שזה ייתפס מיד כ'הדתה', 'הדרה', הסתה ו'הסגברה' (כן, ישנו מושג כזה, המתאר את האיסור של גבר להסביר לאשה). וכך יוצא שהכאוס הולך וגדל, בצורה קנאית ובלתי מתפשרת.
הזהות היהודית, הלאומית, הגברית או הנשית, ערכי היהדות והמשפחה – הם הבסיס לאוניברסליות האמיתית, והם אלה שיקדמו את האנושות למקום טוב יותר
- האומנם השמאל אוניברסלי?
יוצא כי השמאל העולמי, וגם הישראלי, הוא לא הומני ולא אוניברסלי, הוא הפסיק מזמן לדאוג לאנושות. הדרך הטובה ביותר לבדוק אם אידאולוגיה מקדמת את האנושות או לא, היא לבדוק אם היא גורמת לקיום המין האנושי או לביטולו. כיום בתנועת השמאל העולמי טוענים שקיום בני האדם פוגע באקלים ולכן לא כדאי להביא ילדים לעולם. הם רואים בבני האדם גם מקור לדיכוי של בעלי החיים והצמחים. בעבר הם ראו בעיה רק בדתות ובלאומים, כיום מתפתחת שנאה לאנושות עצמה. לא רק הגברים מדכאים את הנשים, הלבנים את השחורים והסטרייטים את הלהט״בים, אלא האנושות עצמה היא גורם מדכא. מה בדיוק אוניברסלי בתפיסה הזו?
ישנם החושבים שהם יכולים לרומם את הטוב שנמצא בתוך תנועת השמאל כפי שהוצג פה על קצה המזלג. זה קורה בדרך כלל מחוסר העמקה בפילוסופיה של השמאל ומאי היחשפות לתהליכים העוברים על השמאל בארה״ב ובאירופה.
כשאנשים כופרים בהנחות המוצא הפשוטות, אין טעם ועניין להתווכח איתם. זהו בזבוז מיותר של משאבים ואנרגיה.
ראוי לדון על הנחות המוצא לפני שבונים מגדלים על יסודות רעועים וחושבים שבכך מביאים מרפא לחברה.
(יש לציין, כי במאמר מדובר על השמאל כתנועה וכאידאולוגיה, ולא על כל פרט המזהה את עצמו עם חלק מרעיונות השמאל).
- מה אפשר לעשות?
ראשית, הכי חשוב להישאר בדופק נמוך ובגב זקוף. לא להיבהל מהאשמות ילדותיות המוטחות בימין על שהם משיחיים, פשיסטים, מדירי נשים, שוביניסטים ועוד. אפשר פשוט לזהות את המצוקה ולחמול על מי שמאמץ שיח כה טיפשי ואינפנטילי.
שנית, לעולם אל תתנצלו על זהותכם. השיח הפרוגרסיבי אינו מחפש בירור ודיון כנים. הוא מעוניין בהבסה צינית ובהפלה לקרשים. זכרו, זהותכם בחרה בכם, לא אתם בה.
הזהות היהודית, הלאומית, הגברית או הנשית, ערכי היהדות והמשפחה – הם הבסיס לאוניברסליות האמיתית, והם אלה שיקדמו את האנושות למקום טוב יותר.
ובמידה רבה, זוהי הזירה המרכזית שבה מתחוללת מלחמת התרבות שאנו נתונים בה כיום.
