הרבה שואלים אותנו מדוע איננו תוקפים כאן את החרדים על כל הדברים שהם עושים, כמו שאנחנו מבקרים את השמאל.
אז ככה. כשמתחילים להתברבר בניווט, כדאי לחזור לנקודת ההתחלה, כשהכל היה ברור, ומשם להתקדם.
זו אינה טרחנות, זוהי רצינות ויסודיות הראויה למי שבאמת רוצה לחתור אל יעד נכסף ולא להסתובב סביב עצמו. וכך נעשה פה.
א. חזרה על היסודות הפשוטים
עם ישראל לא התחיל את מסעו בקום המדינה, ואפילו לא בשואה.
לידתה של האומה החלה באבות ובאימהות הקדושים, לאחר מכן ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני עד הכניסה לארץ וירושתה.
שם מסתיימים התורה וספר יהושע. לאחר מכן שופטים, נביאים ומלכים, שני בתי מקדש שנחרבו וגלות ארוכה.
לאחר כאלפיים שנות גלות החלה שיבת ציון, עד להקמת מדינת ישראל.
כך חוליה ועוד חוליה, בשרשרת ארוכה ומפוארת של נצח ישראל.
ההיסטוריה גם לא הסתיימה כאן. עתיד גדול עוד לפנינו, שחזונו נכתב בנבואות גדולי האומה ועינינו חוזות בהתגשמותו הפלאית.
לעם המיוחד שלנו יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ובהן מנוסחת הזהות הקולקטיבית ותרבותנו המקורית.
ב. הפוליטיקה אינה מגדירה את האומה
הפוליטיקה היא אך ורק כלי, אמצעי במדינה דמוקרטית כדי לבטא ולפעול לפי עולם הערכים שיש עליו מחלוקות. במצב תקין ההכרעה נעשית על ידי רוב פרלמנטרי.
הברית שלנו היא עם האומה הישראלית שהייתה, שהווה כעת, וזו שתהיה – מול בורא עולם. במילים אחרות: עם נצח ישראל
ג. מיהו בן בריתנו?
הברית שלנו היא לא עם החרדים וגם לא עם הציונים המשרתים.
הברית שלנו היא עם האומה הישראלית שהייתה, שהווה כעת, וזו שתהיה – מול בורא עולם. במילים אחרות: עם נצח ישראל.
רק אחרי שהיסוד הזה מובן, אפשר ואף צריך לנהל מחלוקות, גם בצורה חריפה ביותר. אך לעולם אין להוציא שום ציבור מחוץ למחנה ישראל.
לא את הימין, לא את השמאל וגם לא את החרדים.
ד. ״אם כן, מדוע אתם מעבירים ביקורת חריפה על השמאל הפרוגרסיבי ולא על החרדים?״
בואו נדייק.
ראשית, הביקורת הנוקבת היא על השמאל הפרוגרסיבי ולא על השמאל הציוני. וגם שם, הביקורת עוסקת בעיקר במוקדי ההשפעה שלהם.
העבר והעתיד של עם ישראל תלויים בשני מרכיבים – גוף ונשמה: קומת החול הבסיסית, שהיא הדרך ארץ, הביטחון והכלכלה; וקומת הקודש, שהיא המרכיב הרוחני שלנו, ערכי הנצח שבזכותם החזקנו מעמד בגלות וגם בימינו.
הביקורת על התפיסה החרדית היא על ערכי ההווה, על חוסר השותפות במלחמת המצווה, בביטחון וכו׳.
זוהי ביקורת שראויה להיאמר בכבוד ובצורה ברורה, והיא אכן נאמרת בכל מקום ובכל ערוצי התקשורת.
לא צריך אותנו בשביל זה.
אך מנגד, עם תפיסת העולם החרדית יש לנו שותפות בערכי הנצח, בתורה ובמצוות, שהם מרכיב הכרחי וחיוני בעתידנו.
המחלוקת והביקורת על תפיסות השמאל הפרוגרסיבי הן בשני המרכיבים יחד, גם על קומת הקודש וגם על קומת החול: הקריאה לסרבנות, לכאוס ולפירוק שיטתי של מערכות המדינה והפגיעה בביטחון ישראל צריכות לזעזע כל יהודי באשר הוא.
אין זו פגיעה רק בקודש, בנשמה, אלא פגיעה בביטחון הלאומי והקיומי שלנו. בגוף האומה ממש.
מלבד זאת, יש אף לגנות כל ביזוי כלפי ערכי הנצח של עמנו.
בלי שני היסודות האלו לא ייתכן לעם ישראל שום קיום חלילה. לכן הביקורת כלפי תפיסות כאלו היא כל כך חריפה.
ה. אהבה ברמה האישית וביקורת ברמה הציבורית
כל זה אינו סותר את האהבה בינינו ברמה האישית. נדרשת תפיסה בוגרת, שבה יכולות להיות אהבה ואחווה ברמה האישית ומחלוקת נוקבת מאוד ברמה הציבורית.
אין לנו זכות לטשטש את הביקורת הזו, ויש לעמוד בתוקף על עקרונות קיום האומה.
ו. ״ומה לגבי החרדים? הם פוגעים בביטחון בכך שאינם מתגייסים״
עשו נא מאמץ גדול, למרות הסערות הציבוריות, ובואו נדבר בכנות:
סוגיית גיוס החרדים קשורה לתרבות ולערכים ואינה יכולה להיפתר בחוק יבש.
הרי לא יעלה על הדעת לחוקק חוק לימוד תורה חובה לכל החילונים (וקיומנו הרי תלוי גם בתורה). האם חוק כזה יצליח, או שמא ייצור ריאקציה – תגובה נגדית?
״מדוע החרדים לא מאפשרים לגייס את אלו מביניהם שאינם לומדים תורה?״
כי אחד הדברים הכי חשובים בתרבות החרדית הוא החינוך התורני ואמונת חכמים.
הם יעדיפו חרדי לייט שלא לומד תורה בישיבה מאשר חרדי שילך לצבא וייכנס לתוך 'כור היתוך' חילוני.
ז. ועוד דבר חשוב:
למרות העיתוי המורכב, ראוי לזכור ולא לטשטש את העובדה שראשי אכ״א לפני המלחמה זייפו באופן עקבי נתוני גיוס של חרדים, משום שהעדיפו את אג׳נדת השוויון המגדרי על פני אג׳נדת השוויון בנטל של היהדות החרדית המפחידה, לשיטתם.
לא ניתן לבנות בשנה אחת תשתיות, יחס ואמון שלא נבנו במשך שנים, גם אם אנחנו בתוך מלחמה מתמשכת. זוהי הסיטואציה המורכבת שנקלענו לתוכה, אין פתרונות קסם.
ח. ״אנחנו נמצאים במלחמת קיום, מה זה משנה אם האנשים נשארים דתיים או לא? למה הם לא שותפים?״
אכן, אנחנו נמצאים במלחמה קשה מאוד מול אויבינו. אבל אם רוצים לגייס את החרדים, שהחינוך ליראת שמיים ולאמונת תלמידי חכמים הוא הדבר הכי חשוב להם, יש לבנות להם מסגרות מותאמות.
ולא, המציאות אצל הדתיים הלאומיים אינה טובה ואינה פשוטה כלל. לא ארחיב על כך כעת, אבל המודל הכללי אינו ראוי לחיקוי, וודאי לא בסטנדרט החרדי.
סוגיות פוליטיות נפתרות בחישוב תועלת של רווח מול הפסד ולא באימוץ מניפולציות על 'ברית משרתים' צינית, המשמשת אמצעי להפלת ממשלה המבקשת להכריע את אויביה
ט. ״הנה מקימים לחרדים עכשיו חטיבה חרדית, לא?"
אכן, זו התקדמות חשובה.
עד עכשיו הוקם גדוד חרדי אחד ופלוגות חרדיות, בתו תקן לא מספק לאורח חיים חרדי עקב הכשרות משותפות ושהות לא צנועה עם בנות.
החטיבה החרדית הזו היא באמת בשורה, אך עקרונותיה עדיין לא עוגנו בפקודות מטכ״ל, הגם שיש כוונות טובות לדרג המדיני.
זו הסיבה שרוב החרדים מסתכלים על חטיבה זו בחשדנות. הם ממתינים לראות מה יהיה בה.
מי שנמצא בפיקוד על החטיבה הזו כעת הם אנשים ראויים ומצוינים. השאלה היא מה יקרה בעוד 5 שנים. החרדים אינם תמימים, במיוחד לאור הפרות של הבטחות וניסיון ל'חינוך מחדש' במשך שנים בצה״ל. הדברים יצטרכו להיות מנוסחים ומעוגנים היטב בפקודות מטכ״ליות. וגם ללא חשש מהתערבות בג״ץ בשילוב נשים בעתיד, כפי שיש עכשיו בכל חטיבות החי״ר שבהן דתיים משרתים.
י. ״אבל חסר כוח אדם, צריך פתרון מיידי!״
זה נכון, אבל.
יותר משחסר 'כוח אדם', חסרים 'מוח אדם' ואסטרטגיה צבאית. גם אם יגייסו עוד 2 אוגדות חרדיות זה לא יפתור את הבעיות התפיסתיות, המונעות כיבוש והכרעה והמתקשות להתמודד עם סוגיית החטופים.
וכאמור, מי שינסה לתקן תרבות באמצעות חשיבה קיצונית של 'עכשיו', יקבל ריאקציה. גם רוב ארגוני ״המילואימניקים״ יודעים זאת, וכל מחאתם נועדה להפיל את הממשלה ולא באמת לגייס חרדים.
״אז מה עושים?״
קונספציות ושגיאות של שנים לא מתקנים בקלות ומיד.
סוגיית גיוס החרדים נוגעת בעצבים החשופים של עם ישראל.
יש לדעת שכל השיח הפוליטי והתקשורתי מלא במניפולציות, ואם תקום ממשלת שמאל התלויה בחרדים – הם לא יהססו לחוקק כל חוק ובלבד שהקואליציה תישמר.
החוק אולי ייקרא 'חוק השילוב המאחד' וימותג ככזה המקדם אחדות וריפוי, החשובים ממחלוקות על גיוס, במיוחד כשצריך לסיים את המלחמות.
אל דאגה. התקשורת תתמוך, האקדמיה תדחף ובג״ץ יאשר בפלפולים תלמודיים.
בקיצור, הדברים ייפתרו בעתיד רק על ידי בניית אמון, הנרכש בעמל רב ובכנות, וללא שנאה – והרי ידוע שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. נאמין בכוונות הטובות של אחינו החרדים.
סוגיות פוליטיות נפתרות בחישוב תועלת של רווח מול הפסד ולא באימוץ מניפולציות על 'ברית משרתים' צינית, המשמשת אמצעי להפלת ממשלה המבקשת להכריע את אויביה.
בע״ה יהיה כאן טוב.