א.
כוחה הצבאי של אומה שואב את עיקר יכולותיו מרוחה ותרבותה. כשהזהות ברורה והאומה מאוחדת וחמושה בצדקת דרכה – היא עשתה כבר יותר ממחצית הדרך לניצחון על אויביה.
הרוח האיתנה תאפשר את השימוש המושכל והחד בכוח הצבאי, שגם אם הוא מועט ולא עדכני – ינצח כל עוד הוא יונק מהרוח הגדולה.
הנשיא טראמפ קיבל מקודמו מדינה מוכה וחבולה, תרבותית וציבורית. אזרחי ארה"ב שבעו ממדיניות שמפנה את כספם והונם כלפי חוץ. הם גם שבעו מהדת הפרוגרסיבית הטוטליטרית שהרסה את אמריקה מבפנים. בהיעדר משמעות לחיים, ועם האדרת כל מה שמבטא חולשה, אפילו החלום החומרני האמריקאי איבד מערכו, ועל כך מעידים המוני צעירים בחוף המערבי הזרוקים ברחובות עם סמים וזנות.
ב.
הורים אמריקאים איבדו לחלוטין שליטה על חינוך ילדיהם, כשהטרלול המגדרי, מוחק את הזהות המולדת של ילדיהם כבר בגני הילדים ומעודד השחתה וכריתת איברים לצורך 'שינוי' מין.
זאת ועוד, בעוד שבסין, כל הטכנולוגיה של חברות ההייטק משועבדת למפלגה הקומוניסטית, חברות הענק בארה"ב מנצלות את הדמוקרטיה הגדולה כדי להטיח פציפיזם במדינה שמגינה עליהן מפני האויב.
כך נוצר פער אסטרטגי בלתי נסבל בין הטכנולוגיה המוחזקת בידי צבא ארה"ב ובין החברות האזרחיות – פער שמסכן את ארה"ב.
הכרח של השותפות האמריקאית בחיסול הגרעין ומשטר האייתוללות האיראני חשובה לריפוי העולם המערבי כולו
ג.
טראמפ הבין שכדי לעשות שוב את אמריקה גדולה, צריך להתחיל מהמעגל הבסיסי ביותר.
נאום ראשון של נשיא נבחר הוא בדרך כלל סולידי ומהודק. אך טראמפ בנאום השבעתו, נגע ללא היסוס בחומר הנפץ והכריז שיש רק שני מינים באנושות – גבר ואישה. בזה הוא כיוון לשתי תכליות:
א. ביטול התקינות הפוליטית ומשטור השפה. האמת תיאמר ויהי מה.
ב. גבר ואישה בונים יחד את המעגל היסודי שממנו ועל גביו אמריקה תהיה שוב גדולה.
כשהמשפחה נכונה ויציבה, מתפתחות קהילות מבוססות שיוצרות אומה חזקה.
בעניין יסודי זה, טראמפ אינו מסתפק ב'עשה טוב' ומקדם גם מדיניות של 'סור מרע'. בין היתר, אסר על עובדי השגרירות האמריקאית להשתתף במצעד הגאווה בתל אביב, שבין כך ובין כך בוטל בשל המצב בארץ.
ד.
כמו בישראל, גם הדמוקרטיה האמריקאית מאפשרת מצבים אוטואימוניים, בהם, למשל, האקדמיה האמריקאית מצמיחה פתוגנים רעיוניים המאיימים על עתידה של ארה"ב. אוניברסיטאות פרוגרסיביות כמו גם ארגונים וקרנות פרוגרסיביות תומכי טרור או אלו הבוחשים במדינותיהן של בעלות בריתה של ארצות הברית – נמצאים עתה תחת הכוונת של ממשל טראמפ ולא ייהנו יותר מכספי משלם המיסים האמריקאי. הלוואי עלינו!
ה.
יש אומרים, שהעובדה שארה"ב נכנסה למלחמה פוגעת בעוצמתה של ישראל. כביכול, איננו יכולים לבד ואנו זקוקים ל'אח הגדול' שיעזור לנו. על כך יש לנסות להשיב במישור הפרגמטי ובמישור הערכי-אמוני.
במישור הפרגמטי:
בעולם שלנו, בריתות ושותפות בין מדינות אינן מותרות אלא הכרח, כי הכלל גדול מסכום חלקיו. זהו עניין של אינטרסים קרים ולא של אידיאולוגיה בית מדרשית של אחדות.
גם אם יכולנו להפציץ את אותם אתרים עם החימושים שברשותנו, יש יתרון להשמדת האתרים בפעם אחת בסיוע של ארצות הברית.
יתכן אף שיש מקום לתת לארצות הברית את הכבוד והתהילה להצטרף למהלך בעקבותינו בראייה צופת פני עתיד.
במישור הערכי:
ההכרח של השותפות האמריקאית בחיסול הגרעין ומשטר האייתוללות האיראני חשובה לריפוי העולם המערבי כולו. ריה"ל בספר הכוזרי כותב ש"ישראל באומות כלב באיברים".
כלומר, ישראל מאפשרים את המשכיות החיים ובריאותם. הלב שואב את הדם מהאיברים, מנקה אותו ומזרים חזרה דם חדש ונקי. ישראל אינם משולים ליד או רגל – כלי המעשה, אלא דווקא ללב. המשמעות היא שתפקידם של ישראל לוודא שאומות העולם פועלות באופן שיאפשר את התפתחות החיים והמשכיותם. אם כן, כשישראל רותמת את ארה"ב למלחמה היא ממלאת בדיוק את תפקידה – לוודא שהאנושות המיוצגת במעצמה העולמית תילחם ברע. זהו רק כיוון מחשבה, לא מעבר לכך.
מדינת ישראל עשתה כאן צעד גדול מאד בכיוון השפה המזרח תיכונית והסתכלה על המציאות כפי שהיא, ולא כפי מה שהיתה רוצה שיהיה
ו.
בין כך ובין כך, לאחר שנים של בלבול מערבי בין אמת ושקר ובין טוב ורע, העולם המערבי בראשות ארה"ב מסמן את הרע ומשמידו.
איראן אינה מדינה "מוחלשת" ואינה "מדינה שרע לה" על פי התפיסות הפרוגרסיביות, שיש להתחשב בה ולהגיע איתה להסכמים מדיניים. המשטר האיראני הנוכחי הוא מקור הרוע העולמי ובזה איבד את זכות קיומו.
יש לשים לב גם לדרך שבה אירעו הדברים. במשך השנים מדינת ישראל לא רצתה להיות "הילדה הרעה" של המזרח התיכון. לא גירוש מחבלים, לא ענישה קולקטיבית ובטח שלא עונש מוות למחבלים. נהפוך הוא. ישראל תמיד התרצתה, פייסה וויתרה.
השקט המדומה נקנה בדם אזרחים וחיילים ושחק עד תום את ההרתעה הישראלית.
בפעם הזאת ישראל וארה"ב הונו את המשטר האיראני במשחקי הונאה שונים ומשונים שעוד ייחשפו ברבות הימים. גם בכך יש אמירה היסטורית כלפי הטרור העולמי – "במה שנוגע למלחמה – המדינות המתוקנות לא יעבדו יותר לפי הכללים. כל האמצעים כשרים למלחמה ברוע". מדינת ישראל עשתה כאן צעד גדול מאד בכיוון השפה המזרח תיכונית והסתכלה על המציאות כפי שהיא, ולא כפי מה שהיתה רוצה שיהיה.
כך הרע יעלם, הטוב יתגבר והעולם ימשיך לצעוד אל ייעודו.
