א. האוויר הפוליטי והתקשורתי מלא אדי דלק, וכל גפרור רעיוני שנזרק לחלל האוויר מצית מיד להבה שלמה של מחלוקות. אפשר לטעון שהמחלוקות בחברה הישראלית נובעות מהבדלי אידאולוגיות בין ימין לשמאל, אך נדמה כי החלוקה הזו כמעט לא רלוונטית, אלו מושגים פוליטיים שהומצאו במהפכה הצרפתית. הרבה פעמים ויכוחים אידאולוגיים הם רק תירוץ למשהו עמוק יותר. הוויכוח מולבש בשיח פוליטי, אף שלאמיתו של דבר הוא מייצג מעמדות שונים ושורשים עמוקים יותר.
ב. שני ספרים בדורנו נכתבו כדי להסביר את המחלוקת הסוציולוגית-מעמדית בישראל: 'ישראל השנייה' של ד״ר אבישי בן-חיים ו'ניידים ונייחים' של ד״ר גדי טאוב. בן-חיים התמקד בעיקר בהגדרות של ההגמוניה של מפא״י, ואנשיה מייצגים את ישראל הראשונה, לעומת ישראל השנייה, שמייצגת לשיטתו מרחב של מובהקות עדתית מזרחית, דיכוי סוציו-אקונומי וכבוד למסורת וללאומיות, בדגש על חיבור ליהדות. לעומתו טאוב מאפיין את המחלוקת המעמדית בין הניידים לנייחים. הניידים הם הגלובליסטים, שמרגישים בבית בכל פינה ברחבי העולם, ולעומתם הנייחים קשורים לנוף מולדתם ולמסורת, בדגש על חיבור ללאום.
ברצוני לתת כאן כיון חשיבה שלישי, שאינו סותר את הקודמים אלא נותן נקודת מבט נוספת שאפשר לנתח באמצעותה את המחלוקות הפוליטיות בחברה הישראלית.
ג. הרב קוק כתב כך (אורות הקודש ב, עמ׳ שסד): ״הָאִינְטֵלִיגֶנְצִיָּה חוֹשֶׁבֶת שֶׁיְּכוֹלָה הִיא לְהִפָּרֵד מֵעַל הֶהָמוֹן, שֶׁאָז תִּהְיֶה יוֹתֵר בְּרִיאָה בְּרוּחָהּ, יוֹתֵר אֲצִילָה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ״. האינטליגנציה הכוונה האליטה, ההגמוניה. אנשים משכילים שהגיעו למעמד מסוים. אותם אנשים עלולים לחשוב שהם יכולים להיפרד מההמון, כי האנשים ההמוניים לכאורה גסים ושטחיים לעומת האליטה החכמה והמוסרית.
ואולם לדברי הרב קוק: ״ זוֹהִי טָעוּת יְסוֹדִית, טָעוּת שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת הַצַּד הַבָּרִיא שֶׁיֵּשׁ בְּהַהַכָּרוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, בַּהַרְגָּשׁוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וּבַחוּשִׁים הַטִּבְעִיִּים, שֶׁלֹּא נִתְתַּקְנוּ אֲבָל גַּם לֹא נִתְקַלְקְלוּ עַל יְדֵי שׁוּם הַשְׁפָּעָה קוּלְטוּרִית״. כלומר הרב קוק מסביר שהאליטה טועה טעות יסודית(!) בזלזולה בהמון, משום שבהמון יש צד בריא, והוא אינו ירוד ונחות. אדם שמשתמש יותר מדי בשכל ואינו מחובר לטבע ולחושים עלול להגיע לקלקולים תרבותיים קשים. כל התפיסה הפרוגרסיבית הרווחת באקדמיה בנויה על תפיסת ההבניה החברתית והמגדרית, שאדם באמצעות שכלו יכול לברוא מגדר וחברה, להגדיר הכול מחדש. זה שיבוש רעיוני, והוא מוביל גם לשיבושים מוסריים. מי שמחובר להרגשות ולהכרות הטבעיות אינו מגיע לקלקול הזה.
הוסיף הרב קוק: ״הַצַּד הַבָּרִיא שֶׁל הַיֹּשֶׁר מָצוּי הוּא בַּאֲנָשִׁים גַּסִּים יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא מָצוּי בִּמְלֻמָּדִים וּמוּסָרִיִּים בַּעֲלֵי מַחְשָׁבָה״, כלומר למוכר הפשוט בשוק יש לפעמים יותר יושר מחשבתי משיש לשופט בית המשפט העליון שמכניס לכלא לוחם באשמת הריגת נוח׳בות. המוכר שונא את המחבל ורוצה שהוא ימות. אם כן, מה מעלת השופט על המוכר? ״ יוֹתֵר מֻבְהָקִים הֵם הַמְּלֻמָּדִים בַּדְּבָרִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁל הַמּוּסָר, בְּחֻקָּיו וְדִקְדּוּקָיו, אֲבָל עֶצֶם הַרְגָּשָׁתוֹ זֹאת הִיא מְצוּיָה בַּאֲנָשִׁים בְּרִיאִים טִבְעִיִּים, שֶׁהֵם הֵם הֶהָמוֹן, עַם הָאָרֶץ״. כלומר השופט בקי יותר בדקדוקי החוק, הוא יודע הרבה פרטים, אבל ההרגשה הבריאה, היושר, מצויה בעם הארץ, עם שמחובר לארץ ולמולדת.
יש עוד צד של מעלה בהמון על פני האליטה, ״וְלָאו דַּוְקָא בְּהַרְגָּשַׁת הַמּוּסָר הַשָּׁרְשִׁית עוֹלֶה הוּא הֶהָמוֹן עַל אַנְשֵׁי הַסְּגֻלָּה. גַּם בְּהַרְגָּשַׁת הָאֱמוּנָה, הַגַּדְלוּת הָאֱלֹהִית, הַיֹּפִי, הַחוּשִׁיּוּת – הַכֹּל אֲשֶׁר לַחַיִּים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, בִּלְתִּי מְסֻנֶּנֶת עַל יְדֵי הַצִּנּוֹרוֹת הַמְּלֵאִים שֵׁכָר אַגְמֵי נֶפֶשׁ שֶׁל הַדַּעַת וְהַהַחְכָּמָה – הוּא יוֹתֵר בָּרִיא וְטָהוֹר בְּהֶהָמוֹן״. ההמון מאמין באלוהים יותר משהאליטה מאמינה בו, כי היא לצערנו ברובה מנוכרת למסורת גם באקדמיה, גם בתקשורת, גם במערכת המשפט וגם במערכת הביטחון. על ניכורן של התקשורת, האקדמיה ומערכת המשפט ליהדות אין צורך להרחיב, בכל כמה ימים שומעים פרופסור, עיתונאי בכיר או שופט בזים ליהדות ולדתיים.
ההמון מאמין באלוהים יותר משהאליטה מאמינה בו, כי היא לצערנו ברובה מנוכרת למסורת גם באקדמיה, גם בתקשורת, גם במערכת המשפט וגם במערכת הביטחון
ד. הבעיה של אותה אליטה, לדעת הרב קוק, היא שהיא אינה מבינה שברגשות הפשוטים של ההמון יש ישרות, מוסר ואמונה רבים ממה שיש להם, והיא מתנשאת ומבדלת עצמה מההמון. התופעה הזו יוצרת אליטה אנטי-לאומית, אנטי-יהודית ואנטי-מוסרית. אליטה כזו אינה יכולה לשרוד הרבה זמן. לא משנה כמה היא תשלוט בבג״ץ ובתקשורת, העם לא ילך אחריה.
הרב קוק אינו בז לאליטה, בהמשך הוא מסביר את חשיבותה ואומר שברגע שיש סיבוכים בחיים והרגשות סותרות, ההמון זקוק לאנשים חכמים שידריכו אותו. הוא אינו טיפש, אך במצבים מורכבים יש צורך באנשים בעלי הבחנה דקה ושכל מחודד. אך הרב קוק מוסיף: ״אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁמַּשְׁפִּיעִים עָלָיו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, כָּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם חַיִּים בְּרִיאִים״.
ה. המאמר המכונן הזה של הרב קוק צריך לדעתי לשמש תמרור אזהרה גדול לאליטה הישראלית, שנמצאת בעיצומה של החלקה במדרון בעל אופי של ״רִקָּבוֹן וְהִתְנַוְּנוּת מוּסָרִית וְחָמְרִית״. הבוז של האליטה להמון אינו הופך אותה לנאורה ואצילה יותר, כפי שהיא חושבת בטעות, אלא למסואבת יותר, במיוחד כאשר היא בונה לעצמה קבוצת השתייכות פנימית של קליקה סגורה.
הבוז לממשלה והקואליציה שמפגינות מערכת המשפט, מערכת הביטחון, האקדמיה, התקשורת נובע מאותו שורש. אם הציבור וההמון גס ושטחי, נבחרי הציבור שלו מבחינתן הם נבחרי השטחיות והגסות. ולכן הן ישפילו את ערכם בכל הזדמנות ויסבירו למה רק האליטה הלא נבחרת יכולה לשלוט, כי היא אינה מושפעת מהמון מתבהם. משם נובע הבוז שלהן לדמוקרטיה ולריבונות הרוב.
בע״ה יקומו כאן שופטים, פרופסורים, אנשי תקשורת וגנרלים בעלי אומץ ציבורי שיכבדו את עם ישראל ואת שורשיו ויהיו נאמנים לזהותם ולמסורתם. הם כבר עכשיו נמצאים בקרבנו, ולאנשים האלה ראוי להצדיע
אך ההמון הזה אינו בהמי; אלו בני אברהם יצחק ויעקב, עם סגולה, מאמינים בני מאמינים, שרובם אנשים ישרים. המלחמה האחרונה חשפה לפנינו את גבורתם ואת יושרם של הלוחמים הפשוטים. אם האליטה תהיה מחוברת אליהם ותכבד אותם, היא תהיה רלוונטית ותוכל לתקן, ואם היא תמשיך לבוז לעם שבשדות, היא תסתאב ותוחלף באליטה ישרה.
ו. זהו מאבק חילופי האליטות שאנחנו נמצאים בעיצומו, בין האליטה המנוכרת לאליטה המחוברת המכבדת לאום ומסורת. בע״ה יקומו כאן שופטים, פרופסורים, אנשי תקשורת וגנרלים בעלי אומץ ציבורי שיכבדו את עם ישראל ואת שורשיו ויהיו נאמנים לזהותם ולמסורתם. הם כבר עכשיו נמצאים בקרבנו, ולאנשים האלה ראוי להצדיע.
