---
title: עצבים של ברזל
author: אודי בן חמו
date: 2025-11-02
url: https://www.solelim-derech.co.il/law/296
---

# עצבים של ברזל

<p>זה הזמן לתת למוח, לשכל ולעובדות לדבר, ולא לרגשות סוערים, מטלטלים וחסרי יציבות, <strong>המאפשרים למניפולטורים לפעול את פעולתם על מצע נפשי מעורער</strong><strong>.</strong></p>
<p>אם אדם פעל בזדון, ולנוכח האשמות כלפיו הוא בוחר לקחת את חייו או אפילו רק לנסות לעשות זאת &#8211; זו אחריותו. <strong>הדבר עצוב כמובן, אבל האשמה מוטלת עליו, לא על קורבנותיו</strong><strong>.</strong></p>
<p>הקמפיין החל; ראו הוזהרתם!</p>

<p>החשדות נגד הפצ&quot;רית גרמו בתחילה לרבים להרים גבה ולשאול: <strong>&quot;</strong><strong>הייתכן? אולי מספיק כבר עם המחשבות הקונספירטיביות הללו</strong><strong>?&quot;.</strong></p>
<p>מהר מאוד הפכו החשדות התמימים לתדהמה ולזעזוע, <strong>כשהפצ&quot;רית הודתה במסמך רשמי שהדליפה לתקשורת חומרים מכפישים כנגד בנינו, אחינו, בשר מבשרנו</strong><strong>.</strong> לוחמים שהתגייסו למשימה מצמררת.</p>
<p>כעת שאלו את עצמכם שאלה בסיסית: <strong>לצד מי אתם עומדים</strong><strong>?</strong></p>
<p>אם ביררתם את הפרטים באופן שכלתני והגעתם למסקנה ברורה, אינכם נדרשים לשנות את דעתכם בשום מצב.</p>
<p><strong>התבונה והאמת יובילו, ושום הטיה רגשנית לא אמורה לשנות את דעתכם</strong><strong>.</strong></p>
<p>לא מדובר פה באירוע אחד מני רבים של שחיתות; מדובר ברעידת אדמה מערכתית עוצמתית &#8211; הרבה מעבר לפרסונה כזו או אחרת &#8211; שכמותה לא חווינו שנים.</p>

<blockquote><p><strong>כשמתווך כזה מתגלה כמוטה, או גרוע מכך, מושחת &#8211; כל המבנה קורס</strong></p></blockquote>

<p><strong>כשאנשי מפתח במערכת שאמורה להגן על החוק, על המוסר ועל הלוחמים – נחשפים כמי שלמעשה רמסו את אלה שעליהם היו אמורים להגן, יש לעצור הכול ולשאול: איך הגענו למצב הזה</strong><strong>?</strong></p>

<p>א. <strong>העיוות של מתווכי המציאות</strong></p>
<p>הפצ&quot;רית, כמו בכירי מערכת המשפט, התקשורת והאקדמיה, הייתה חלק מהמנגנון המתרגם את המציאות לציבור: מה חוקי, מה מוסרי, מי אשם ומי זכאי.</p>
<p><strong>כשמתווך כזה מתגלה כמוטה, או גרוע מכך, מושחת &#8211; כל המבנה קורס</strong><strong>.</strong></p>
<p>לא רק שמתווך המציאות לא עשה זאת כנדרש, הוא אף פעל במזיד לשקר, לרמות, לטייח ולעצב מציאות שתשרת את תפיסותיו הפרטיות.</p>
<p><strong>ראוי להסיק מסקנות לגבי מתווכי המציאות הללו</strong><strong>.</strong></p>

<p>ב. <strong>הפקרת הלוחמים</strong></p>
<p>הפצ&quot;רית אמורה לעמוד כחומת מגן עבור חיילי צה&quot;ל ולהגן עליהם מול רדיפות משפטיות מבית ומחוץ.</p>
<p>אם דווקא היא פעלה בניגוד לאינטרס הזה, הרי שהלוחמים נותרו חשופים וחסרי הגנה; <strong>זהו מעשה נורא, הפוגע באמון הבסיסי שבין חייל לשולחיו</strong><strong>.</strong></p>
<p>כך לא נראית ממלכתיות וכך לא נראית מערכת מדינתית המחויבת לאזרחיה. <strong>כל מי שזעק &quot;עכשיו&quot; ביחס לחטופים בודדים וביקש לשעבד את המערכות הציבוריות לטובת הפרט בצורה חסרת איזון, נדרש לזעוק גם כעת</strong><strong>.</strong></p>
<p>מה ההבדל?</p>

<p>ג. <strong>קריסת האמון</strong></p>
<p>כיצד אפשר לדרוש מחיילים משמעת, מסירות נפש ושמירה על החוק, כאשר הראש המשפטי בצמרת הצבא מעורבת בעצמה בפרשה פלילית?</p>
<p>את הטיפול בנושא הזה אי אפשר להשאיר לעוד ועדה שתעלה עובש.</p>
<p>הֱיו מוכנים לקמפיין הבא: <strong>ערעור הלגיטימציה של מינוי בודקים חיצוניים כי &quot;הם פוליטיים</strong><strong>&quot;.</strong> או חוסר יכולת לבצע חקירה עקב &quot;מצב נפשי מעורער&quot;.</p>

<p>ד. <strong>התנערות מזהות לאומית משותפת</strong></p>
<p>כשהמערכת המשפטית מתנתקת משורשיה הלאומיים, היא חדלה לייצג את כלל הציבור. <strong>את העם, את מורשתו וזהותו הקולקטיביות, שמכוחם היא מתפקדת</strong><strong>.</strong></p>
<p>כך תופסת המערכת המשפטית את עצמה כשומרת סף מפני ההמון הברברי האלים, העלול להתבהם באשר הוא המון, וודאי בשעת מלחמה.</p>
<p>הניתוק הזה כבר הופך למסוכן ממש,</p>
<p>והוא מאפיין רבים בתפקידי מפתח במערכות הציבוריות.</p>

<blockquote><p><strong>הזעזוע הזה מבשר על שבירה של צורת חיים ישנה ועל לידת קומת חיים חדשה המבקשת לצאת לאור</strong></p></blockquote>

<p>ה. <strong>מניפולציות</strong></p>
<p>לפני שנים רבות אמר איש ההגנה אליהו גולומב למנחם בגין את הדברים הבאים: <strong>&quot;</strong><strong>לא חשוב הדבר אם נירה את הכדור הראשון במלחמת אחים. מנגנון התעמולה הוא בידינו. אנו נכוון את כותב ההיסטוריה ותמיד תהיו אתם המתחילים במלחמת האחים</strong><strong>&quot;.</strong></p>
<p>כאז כן היום, עפר לפה המעז לדבר כך. אך כדאי ללמוד מכך על הבאות; אין גבול למניפולציות הרגשיות.</p>

<p>ו. <strong>&quot;</strong><strong>אתם של ישראל</strong><strong>?&quot;</strong></p>
<p>בספרו של אמנון לורד 'איבדנו כל אשר יקר היה', כותב לורד כך: <strong>&quot;</strong><strong>אדם הנשאר מחוץ להתרחשות חוויתית כללית מפתח בהדרגה ניכור ולאחר מכן התנשאות</strong><strong>.</strong> תחושת העליונות מחלחלת כדי לפצות על החסך החווייתי, ובסוף באה ההתנגדות והמלחמה נגד התופעה הזו, מה שמעניק למנוכר מְלֵאוּת חוויתית משלו&quot;.</p>

<p>ז. <strong>לידה חדשה</strong></p>
<p>הזעזוע קיים ונוכח ואי אפשר לטאטא אותו מתחת לשטיח.</p>
<p><strong>שורש הזעזוע הוא בשל סיפור לאומי מטלטל, לא בגלל תגובה לא ברורה של הפצ&quot;רית הערב</strong><strong>.</strong></p>
<p>הזעזוע הזה מבשר על שבירה של צורת חיים ישנה ועל לידת קומת חיים חדשה המבקשת לצאת לאור.</p>
<p><strong>את שני הצדדים צריך לראות: את כאבי הלידה ואת בשורת הנולד גם יחד</strong><strong>.</strong></p>
<p>וברגעי לידה, חשוב מאוד להיות ממוקדים בעיקר, ולא בשום דבר אחר.</p>