ברוכים הבאים למנהרת הזמן. לנין גרסת 2.0 קם לתחייה והוא מרוצה מאוד משיטות התעמולה המעודכנות אותן הוא רואה לנגד עיניו.
מי ששולט בתודעה, לא צריך לשלוט בכוח. ואם הוא גם שולט בכוח, הוא בכלל מסודר.
אתה רק צריך לדעת לרטון, לעטות על עצמך 'זעם קדוש', לצעוק על אובדן הדמוקרטיה – ואז לעשות איתה מה שבא לך.
א. קשה לשכנע את האזרח הפשוט שהוא נמצא כל העת תחת מניפולציה אינסופית המבקשת לקדם לא רק מוצרי צריכה מיותרים, אלא גם רעיונות, תפיסות עולם וסדר יום ציבורי.
אבל אדם חירותי וסקרן אינו מפחד מאבחון אמיתי, מורכב ככל שיהיה. הוא מסתכל למציאות בעיניים, חוקר, לומד, מעמיק, מתחסן ומגיע למסקנות פשוטות.
בגדול, זה מה שאנחנו משתדלים לעשות יחד בקבוצה הזו.
מישהו מכיר אדם שאינו מתפלל על שחרורם של החטופים? שליבו גס במשפחותיהם? האם אתם מכירים אדם שתמונת חטוף לא מעוררת בו רגש חמלה וזעזוע?
ב. בספר 'הקטליסט – איך לשנות את דעתו של כל אחד' מובאים מספר עקרונות המתארים כיצד ניתן לשנות עמדות בתחכום.
המסר המרכזי של הספר הוא כזה: במקום לדחוף חזיתית את הלקוח, צריך לשאול מה מונע ממנו לעשות את ההתקדמות?
כלומר, במקום לדחוף בכוח את האוטו, צריך פשוט להוריד את בלם היד.
המסקנה הפשוטה הנגזרת מכך היא שהנדסת התודעה תהיה רכה, עדינה, קשה לזיהוי ומניפולטיבית מאוד.
ג. חטופים. מישהו מכיר אדם שאינו מתפלל על שחרורם של החטופים? שליבו גס במשפחותיהם? האם אתם מכירים אדם שתמונת חטוף לא מעוררת בו רגש חמלה וזעזוע?
האם לא הזדעזעתם מתמונות חטופים שנראו כאילו נלקחו מהשואה?
המסקנה מהדברים הללו היא שיש מי שהשתמש, בכוונת מכוון, בצערן של המשפחות הכאובות, וניכס את היחס כלפיהן רק באופן אחד בלבד: או שאתה בעד עצירת המלחמה מיד ושחרור החטופים – או שאתה שונא אותם. טירוף.
כלומר, יש גישה נכונה אחת בלבד אותה אתה חייב לאמץ בוויכוח. ואם לא – אתה אויב, אכזרי וערל לב.
ד. החרפה הזו היתה עשויה להילמד בבתי ספר להשפעה על תודעה מימי ברית המועצות הקומוניסטית.
סתימת פיות זדונית במקום ויכוח נקי על האופן בו ראוי לפעול למען שחרורם. לא על עצם הדאגה והאמפתיה כלפיהם.
ה. נחזיר. נקום: אז מה מסתתר מאחורי המסר הזה?
השיטה המרכזית של המטה הינה העלמת המחיר אותו עלינו לשלם, וסימון הממשלה כאשמה בעובדה שהחטופים עדיין לא שבו.
אלו העקרונות העולים מכל המסרים. צפו בהם ותחליטו בעצמכם.
המסרים משדרים לרוב שנאה ותיעוב כלפי הממשלה, במקום אמפתיה כלפי החטופים וקיום שיח רציונאלי ומכובד על המחיר לשחרורם.
בנוסף, מה הכוונה "נחזיר"? איך בדיוק? מהם התנאים להחזרה? האם זה רק עניין של רצון טוב מצידנו? וכי אין אויב אכזר הראוי להשמדה המחזיק בהם?
ו. נחזיר. נקום: צמד המילים הזה מתעתע וציני.
הקמפיינרים העומדים מאחוריו מייצרים תלות מוחלטת, בל-תינתק ממש, בין שתי הפעולות, המרמזת באיום סמוי ש"אם לא נחזיר חלילה, לא נקום". זה הרי הצד השני של הסיסמה: נחזיר. נקום; לא נחזיר – לא נקום.
אפשר לחשוב שכלל הארגונים והעמותות המחוללים כאוס כבר שנים רבות במדינה, יפסיקו עם מעשיהם האלימים ויעברו לגדל עגבניות שרי בערבה לאחר שובם המיוחל של אחינו.
ז. נחזיר. נקום. מונח שכאילו מעורר חמלה ורגש רך, אך הינו למעשה מניפולציה המשתמשת במנגנון הקרוי 'פאסיב אגרסיב': סגנון התנהגות שבו מביעים תוקפנות באופן עקיף, סמוי ולא ישיר.
כך, במקום לכעוס בגלוי או להתעמת, מבטאים תסכול, התנגדות או כעס בדרכים מרומזות ובאופן זה כופים התנהגות כלשהי.
לענינינו, המסר הולך בערך כך: "אם לא תחזירו את החטופים, ממשלה יקרה, לא נקום. ואז במצב הזה, ייפתחו עליכם שערי הגיהינום. משום שהכל היה תלוי אך ורק ברצון הטוב שלכם, לא בשום גורם אחר". זהו כמובן שקר מוחלט.
ההיסטוריה האנושית בכלל והיהודית בפרט משופעות בדוגמאות של קימה מתהומות האבל והכאב, ודווקא משום כך הן מהוות עבורינו מקורות של גבורה ורוח גדולים
ח. הקמפיין הרחב הזה עוסק כבר שנים במפעל עצום של דה-לגיטימציה ליריב הפוליטי בשיטות מגוונות. לא רק בקמפיין הנוכחי.
שימוש בשפה, תיוג היריב הפוליטי כאויב, חזרה על מסרים שוב ושוב ובעיקר דחיקת היריב אל הקיר עד שתומכיו נדרשים להתנצל על תמיכה בו.
ט. בנוסף, איזה מסר יהודי ואנושי יש ביצירת התלות הזאת בין המושגים? הרי אלמנות גיבורות ואצילות הביעו והצהירו שוב ושוב מעל קברם הפתוח של יקיריהן, שהן מבטיחות להרים את הראש ולהמשיך במאמץ רב את החיים, בגבורה ובשמחה.
ההיסטוריה האנושית בכלל והיהודית בפרט משופעות בדוגמאות של קימה מתהומות האבל והכאב, ודווקא משום כך הן מהוות עבורינו מקורות של גבורה ורוח גדולים.
אל תטעו, אין בדברים הללו שום טענה כלפי אנשים פרטיים שנמצאים בשעה הקשה של חייהם.
אנו עוסקים במרחב הציבורי וחברה בריאה ופתוחה לא מפחדת מניהול שיח כזה. בנחישות וברגישות הראויה.
אדרבה, אם יש מישהו החושב שדברים אלו אינם ראויים להאמר, שהם 'פוגעניים' וכיוצא בזה – הוא מוכיח בדיוק את המסר המרכזי של המאמר: אנו תחת קמפיין המתמקד בהשחרה, בסתימת פיות ובדמוניזציה. ולא בשום דבר אחר.