שאלה: ״הכתיבה שלכם משכנעת רק את המשוכנעים. מה הטעם בזה?"
תשובה:
אשמח להכיר את אותם ׳משוכנעים׳, משום שאיני מכיר הרבה כאלה. הגישה הבוחנת אדם לפי ההגדרה הסוציולוגית שלו – אם הוא ימני, או לפי המראה שלו, אם הוא דתי – לא מבטיחה שהוא אכן ׳משוכנע׳.
הרי ראינו דתיים שהלכו ל'מפגשי פיוס' עם אנשי 'אחים לנשק' ללא שום בקרה או הבנת השלכות מעשיהם הרעים, וגם טרם התנצלו על כך; יש ימניים שלא מבינים, למשל, מה הבעיה בכתיב א-מגדרי; ויש רבנים שלא מבינים מה הבעיה בשיתוף פעולה עם 'מטה החטופים' (שאגב, שכח משום מה את הסיסמה שלו "עד החטוף האחרון". ספרו את זה למשפחת גואילי).
בדקו היטב ותראו, שרבים מהאמורים להיות 'משוכנעים' לא באמת משוכנעים. לעיתים הם חסרים ידע והיכרות עם עובדות, או שהם ניזונים מתקשורת המהנדסת את תודעתם וגורמת להם לעסוק בטפל ולא בעיקר.
בדקו למשל לאן נעלמה סערת 'עסקת הצוללות' של ראש הממשלה, שהתקשורת העסיקה בה את כולנו; היו אף רבנים מסוימים שהפגינו נגד 'שחיתות' ראש הממשלה עקב הסערה המגוחכת הזו. אולם התיק נסגר בלא כלום.
נוכחנו פעמים רבות וראינו כיצד נציג של 'אחים לנשק' מוליך בכחש את ה'משוכנע' שלנו, וה'משוכנע' הולך אחריו ללא שום חיסון.
ה'משוכנעים', כמו רבים בציבור, מופעלים על ידי אינטואיציה ורגשות. לא תמיד הם רואים את המכלול, את המגמות, ואפילו לא את העובדות הפשוטות.
מטרתנו היא לסייע בהמשגה מדויקת לאינטואיציות הבריאוֹת של האנשים, שלא תמיד הם יודעים לנסח אותן
שאלה: "אתם כותבים כאן דברים פשוטים וחוזרים עליהם, לא מחדשים יותר מדי. מדוע?"
תשובה: לא באנו לחדש.
לעיתים ההסברה הפשוטה היא חידוש בפני עצמו. לעיתים, הצגת עובדות פשוטות שהציבור לא נחשף אליהן היא חידוש, ולעיתים התעסקות בעיקר ולא בטפל היא חידוש.
אנחנו משתדלים להציג מבט-על, להראות מגמות ותהליכים, ולא להתמקד בהסחות הדעת של התקשורת ובעלי אינטרסים.
לעיתים, רק תיאור אופן ה'מסגור' של פרשייה הוא חידוש מאוד גדול: 'רפורמה משפטית' או 'הפיכה משטרית'? 'ועדת חקירה ממלכתית' או 'לאומית'? 'אחדות עכשיו' או אחדות מתוך בירור הזהות היהודית? וכו'.
מטרתנו היא לסייע בהמשגה מדויקת לאינטואיציות הבריאוֹת של האנשים, שלא תמיד הם יודעים לנסח אותן. אנו עמלים על כך הרבה מאוד.
שאלה: ״לא נמאס לך לדבר עם אנשים שדומים לך ומסכימים איתך? מדוע לא להיפגש עם ה'אחר'?״
תשובה:
ראשית, נחזור שוב: לא תמיד מי שאתה חושב שמסכים איתך, 'מונח' באמת בסוגיה עד הסוף. בהרבה מקרים הוא לא למד אותה לעומק ולכן אפשר לתמרן אותו בקלות.
ה'הסכמה' היא בדרך כלל שטחית ורדודה. במקום הזה אנו משתדלים להאיר את שורש המחלוקת ולהציג את ההגות העומדת מאחוריה, ולא להסתפק בעיסוק חיצוני של תיוגים.
מתוך אמון בעם ישראל ובמורשתו, ברצוננו להעמיק את המהלך ההיסטורי שעם ישראל נמצא בעיצומו, להתעלות לגודל השעה ולהזהיר משטחיות המשכיחה את אופיינו הלאומי. לענ"ד, אין סכנה גדולה מזו.
אנחנו לא מחפשים 'הסכמות רחבות' סתמיות.
שנית, לפני שאדם ניגש למפגשים עם 'האחר', כדאי שיכיר לעומק את עצמו. לעיתים אדם נפגש עם סוגיה מסוימת ומיד הוא עסוק במחשבה איך להסביר זאת למחנה החולק עליו.
זו שיטה לא בריאה, המתמקדת בחוץ ולא בַּפְּנים.
אדם צריך להפנים את הנושא, להיות בקי בעובדות ובהגות, ורק אז יוכל להיפגש עם 'האחר' ולדון עימו.
הניסיון לערבב אנשים רק על סמך שיוך סוציולוגי חיצוני, למשל חילוני, דתי, חרדי ומוסלמי – ולהגיע להסכמה בלי שיציגו לעומק את זהותם או את דעתם בכל נושא שהוא – זוהי שטחיות הראויה לגינוי, לא לשבח. זהו גן ילדים, לא עולם של מבוגרים רציניים.
מטרתנו היא, בין היתר, להפיח אומץ באנשים להילחם על האמת גם כאשר הם מיעוט וכשהם נמצאים במקום המשתיק קולות של אחרים בשם ה'אחדות'. וסופה של האמת בע״ה לנצח
האם משום שאני מגדיר את עצמי 'דתי', אני מומחה בסוגיות דת ומדינה? האם לימני יש דעה ביטחונית מבוססת רק כי הוא מזדהה עקרונית עם הימין? מהיכן הגיעה החרפה האינטלקטואלית והמנטאלית הזו?
אבל כאן אנו מגיעים לעומק העניין: הכל תלוי בשאלה האם מאמינים שיש אמת, ואם כן, האם חוקרים ועמלים כדי להגיע אליה. אבל אם לא מאמינים שיש אמת, אז מה שנשאר הוא רק לקיים מפגשים סוציולוגיים על 'הסכמות רחבות', לפגוש את 'האחר', להקשיב לכאביו, ואולי אפילו להשתנות. יוצא לפי זה, שדווקא אנשי ההסכמות הרחבות הם אלו שנפגשים ומדברים עם מי שדומה להם.
ואיפה האמת והעובדות בסיפור? מה המדד שלך לבדוק מה אמיתי ומה שקרי? האם המדד הוא עוצמת הכאב? זה באמת דבר רציני?
הם יאמרו: העיסוק ב'אמת' שייך לאנשים קיצוניים החושבים שהם צודקים, ולכן באו עלינו כל האסונות. לכן הפתרון הוא בהסכמות רחבות, כביכול, על ידי פשרות של 'פוליטיקה של זהויות'.
שאלה: ״אבל כך אתה נשאר קטן ולא משפיע, במקום להקים תנועת המונים שתשנה את המדינה!״
תשובה:
כבר נאמר: 'האמת כבדה, על כן נושאיה מעטים'. אנחנו לא מחפשים הסכמות רחבות אלא את האמת, שאגב, לא נמצאת בבלעדיות אצלנו. אנו מחפשים את המכנה המשותף העמוק ולא השטחי.
הרי 'הסכמה רחבה' אפשר לעשות גם על שקר וטעות. אנחנו חפצים בטיעוני עומק, כאלה שמחוברים לזהות היהודית השורשית שלנו. אנחנו מאמינים שברגע שנסיר את הסִיגים מן התודעה ונציג את המניפולציות המופעלות על הציבור, אנשים המחפשים אמת י ֵדעו להיזהר ולבחור בטוב.
אנחנו מאמינים בבחירה חופשית. בטבע הישראלי המחפש אמת וצדק, ולא משחקי שפה ותודעה.
וכמובן, לפני שאנחנו נפגשים עם מוסלמים, ראוי שנכיר קודם את עצמנו.
יש לנו סבלנות והרבה אמון.
לא בפטרונות, אלא מתוך ענווה כלפי עם ישראל ונצח ישראל.
מטרתנו היא, בין היתר, להפיח אומץ באנשים להילחם על האמת גם כאשר הם מיעוט וכשהם נמצאים במקום המשתיק קולות של אחרים בשם ה'אחדות'. וסופה של האמת בע״ה לנצח.