אריה מול טבעת של אש

א. הפרסים הם בין העמים המוכשרים בעולם

מיוחסים להם המצאות וחידושים רבים בתחומי מדע, רפואה, משפט, פילולוגיה, ספרות, היסטוריה, גאוגרפיה, פילוסופיה, מתמטיקה, דת, ואף משחק השחמט.

כשהם מחליטים לעשות משהו – הם עושים אותו טוב.

המעצמה האיראנית כבר כארבעים שנה מתכוננת לדבר אחד עיקרי – השמדת עם ישראל.

בניגוד להנחה הסמויה או המודעת שהשתרשה בנו, אפשר להיות אדם מטופח, רהוט וחכם, אבל גאון ברשעות. התבגרנו מאז גיל ארבע ומספרי הקומיקס שהציגו את הרעים כמכוערים, טיפשים ובעלי פרצוף אדום מכעס.

היטלר היה מוכשר באופן לא נורמלי. שלט ביד רמה וסובב גלובוס שלם ואת מהלך ההיסטוריה על אצבעו.

המן היה תחבולן מבריק. פרעה – אימפריאליסט מחונן. סטלין – דיקטטור מתוחכם ומדויק. בלעם – מכשף רב עוצמה.

האויבים של עם ישראל הם ייצוגים של רשע גאוני באופן שבאמת ראוי לאתגר את עם ישראל.

בצבא קוראים לזה 'להאמין באיום'. מי שמזלזל באויב שלו, סופו ללמוד את הלקח המר.

ביום פקודה, איראן תכננה ללחוץ על 'פעל'. דמיינו את כל טבעת האש הזאת מופעלת בו זמנית על פי התכנון הפרסי. מה היה קורה?

ב. השחמט האיראני

ביד אומן סבלנית ומתוחכמת, איראן ארגנה מחדש את כל מערכת הכוחות והבריתות של העולם המוסלמי-שיעי, ולאט לאט אף של חלק מהעולם המוסלמי-סוני, לכדי טבעת אש עוצמתית וקטלנית.

עשיתם פעם 'מט' מפתיע ליריב במשחק השחמט? אז ממש ככה.

באופן הדרגתי איראן בנתה בריתות עם מעצמות המזרח והצפון, ובעזרת העוצמה שלה התחילה לבנות ארגוני ומדינות טרור איסלמיסטיות שהקיפו את מדינת ישראל מכל עבריה. ממש כמו שמארגנים את הצריח, רץ, פרש ורגלי סביב המלך.

חיזבאללה על מאות אלפי טיליו ואלפי לוחמי רדואן שלו. חמאס על אלפי לוחמיו ומערכת עיר הטרור התת-קרקעית. אסד בסוריה. מיליציות בירדן. חות'ים בתימן. ערביי ישראל עם הערכות עכשוויות של כ-400,000 כלי נשק חמים שברשותם, ובלב ליבו של המהלך, ניצבת המלכה – פרויקט הגרעין.

כל זאת תוך כדי שבמקביל מצרים מתעצמת ומכניסה כוחות אדירים מצויידים בטכנולוגיה אמריקאית לסיני, וטורקיה ושאר המדינות במעגל השני-שלישי מכינות את ההפתעות שלהן.

ביום פקודה, איראן תכננה ללחוץ על 'פעל'. דמיינו את כל טבעת האש הזאת מופעלת בו זמנית על פי התכנון הפרסי. מה היה קורה?

ג. "למה נתניהו מפחד לתקוף?!"

כמה פעמים ישבנו בבית, פיצחנו גרעינים, וזלזלנו בנתניהו שהוא 'הססן', 'פחדן', 'לא מאמין' ועוד?

לדחוף, לתת עוז למנהיגים, לדרבן אותם, להראות תודעתית את הכיוון אליו נושבת רוח העם, רוח של גבורה, של אמונה, של עוז – זה תמיד טוב ותמיד מבורך! לא על זה אני מדבר.

אני שואל שאלה אחרת. כמה פעמים גילינו לנתניהו ממש בוז?

בואו לא נענה על התשובה הזאת כי היא תביך אותנו.

מה שברור שהוא – שעם ישראל חכם. עם ישראל בחר בו שוב ושוב ושוב.

והאיש הזה פירק את כל השחמט האיראני לבנה אחר לבנה.

הרי אם הוא היה סתם תוקף ישירות את איראן, מעשה שאפילו אמריקה פחדה לעשות עם כל העוצמה שלה ולמרות שהיא חיה רחוק רחוק מעבר לים, מה היתה התגובה?

כמובן, פקודת 'פעל' של כל טבעת אש.

מאות אלפי הרוגים לא עלינו, אם לא כיליון המדינה כולה.

דמיינו את ה-7.10 כפול כל מלחמות ישראל יחד, כפול 400,000 ערבים עם כלי נשק בתוך הארץ.

לצעוק זה קל. לחיות מתוך תחושת שליחות היסטורית ואחריות לאומית על נצח ישראל – קצת יותר מאתגר.

אז נתניהו, הלך לפעמים ראש בראש מול כוחות 'ידידותיים', ופירק את המארב הזה לבנה אחר לבנה. בסבלנות. בעוז. במהלכים גאוניים.

אנחנו חיים ברגעים שמאורעות מגילת אסתר נראים לכאורה מתגמדים לעומתם.

עם ישראל כָּמֵהַּ לנציגים שיהיו לו לפה ויגידו בפרהסיה את המובן מאליו לכמעט כל בית בישראל – אנחנו מודים לקב"ה. זה מבטא פתיחות ותשומת לב למקור החיים ולכך ששום דבר אינו מובן מאליו

ד. החיים הם לא מובנים מאליהם

צריך בכל יום להודות על החיים האישיים והלאומיים שלנו. על חיי הנצח שלנו.

כשוכחים להודות, והחיים נהיים מובנים מאליהם, מתחילים לא להעריך אותם, ואז עלולים לשנוא אותם. עלולים להיכנס לדיכאון בחיים האישיים, ועלולים להיכנס לחוסר משמעות ולזחיחות בחיים הכלליים של אומתנו.

בשלב הבא עלולים לחפש משמעות בדמות איומים קיומיים מדומיינים בסגנון 'המשיחיים והחרדים', או 'האקלים והאנושות' שיותר מקובל באירופה.

תעריכו את החיים. פשוט תגידו עליהם תודה.

נתניהו במסיבת העיתונאים האחרונה שלו, ניצל את סיכום דבריו לצורך הבעת תודה ענקית, בשם כל דורות נצח ישראל, לקב"ה.

כך ראוי. עם ישראל כָּמֵהַּ לנציגים שיהיו לו לפה ויגידו בפרהסיה את המובן מאליו לכמעט כל בית בישראל – אנחנו מודים לקב"ה. זה מבטא פתיחות ותשומת לב למקור החיים ולכך ששום דבר אינו מובן מאליו.

ותודה לך נתניהו על שהיית לנו לפה בנאומך.

יש תחושה שכולנו יותר ויותר מתעלים לגודל השעה בשנים האחרונות.

ה. השליחות שלנו בעולם – להוביל

אחד הטריגרים לנפילתה הסופית של ברית המועצות הקומוניסטית היה 'מבצע ערצב', קרב מטוסי הסילון הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, שקרה, איך לא, אצלנו.

בקרב שהתחולל במבצע שלום הגליל, השמידו צה"ל וחיל האויר עשרות רבות של מטוסים סוריים וסוללות נ"ט, ללא אף אבידה ישראלית. הקרב שהיה לסמל בין היתר של ההבדלים בין העוצמה הטכנולוגית הסובייטית שבשימוש הסורים לבין האמריקאית שבשימוש שלנו, ריסק סופית את ההילה הסובייטית ומעך אותה כמו נמר מנייר.

לקרב ערצב היו השלכות כבירות על מערכת הבריתות העולמית, על קריסת ברית המועצות, הפלת מסך הברזל, ושינוי פני היסטוריה.

מבצע ערצב הינו כאין וכאפס לעומת מלחמת 'עם כלביא', על השינויים העולמיים שיבואו בעקבותיה.

האינטרס המדיני של מעצמות-על כגון ארה"ב, סין, רוסיה, אירופה, המפרציות, הודו, ועוד, השתנו באחת לבלי הכר.

להיות בצד שלנו, זה כבר לא רק יתרון, אלא זכות גדולה וחובה קיומית.

בשנים הקרובות אנו עומדים למבחן גדול של הובלת העולם.

כן כן, הובלת. הצטרפותה של ארה"ב למתקפה היא מבורכת, זה אינו רק פרט טכני שלהם יש B2 ולנו אין, אלא זה מהלך גדול של הצטרפות אומות העולם מאחורינו, בהובלתנו, "בני בכורי ישראל", אל עבר ניצחון הטוב על הרע. הובלתנו לא כי זו גאווה, אלא כי זו אחריות ושליחות.

ואומות העולם הן הראשונות להגיד את זה – "עם ישראל חי, אנחנו מאחוריכם. תובילו!"

יהיו עוד אתגרים רבים בדרך,

אבל בע"ה ניזכר בגודלנו ונתעלה לגודל השעה.