א. השבוע הוחזרו במבצע של המוסד אלפי פריטי זיכרון אישיים שהוחזקו בכספות בסוריה והיו שייכים לגיבור ישראל, המרגל אלי כהן הי"ד.
בעותק מקורי, בכתב ידו, כתב אלי כהן את מכתבו האחרון לאשתו נדיה, תיבדל לחיים ארוכים. הוא כתב כך:
"לרעייתי נדיה ולבני משפחתי היקרים, אני כותב לכם את מילותיי האחרונות ומבקש מכם לשמור תמיד על קשר ביניכם. ממך נדיה אני מבקש שתסלחי לי ושתדאגי לעצמך ולילדים. תדאגי להם לחינוך. אל תמנעי מעצמך או מהם דבר, ושמרי על קשר עם משפחתי. את יכולה להינשא למישהו אחר כדי שהילדים לא יגדלו בלי אבא. יש לך את החירות המלאה לכך. ובבקשה, אל תבזבזי את זמנך בבכי על מה שהיה אלא תחשבי תמיד על העתיד. אל תשכחי להתפלל לעילוי נשמת אבי ונשמתי".
הדברים הללו, שנכתבו על ידי שר וגדול בישראל, נאמרו לפני 60 שנה. כך דיבר אדם ענק שפרטיותו ומצבו האישי המצמרר לא ערפלו אותו רגע לפני עלייתו לגרדום. הוא נשאר חד, צלול, קר רוח ומודל לחיקוי שייצרב לדורות. הוא כתב על דברים שונים; רק על עצמו וכאבו לא דיבר.
ב. עם ישראל נמצא במלחמה קשה וארוכה, מעל שנה ושמונה חודשים. תקופה ארוכה שהחלה בטבח חסר תקדים שהימם אותנו לחלוטין.
מלחמה הינה האירוע הכי כאוטי שניתן לתאר. הררי מילים נכתבו על כך. המלחמה היא 'יקום מקביל' שאי אפשר לתארו. זר לא יבינה. למרות היערכות מקדימה היא תמיד מפתיעה, וודאי כשהיא פורצת ללא היערכות מתאימה.
הקשיים המתלווים לניהול המלחמה הינם עצומים. מִחוץ: אמברגו נשק, אילוצים על 'סיוע הומניטרי' משולל כל יסוד מוסרי, איומים בבידוד בינלאומי ועוד.
ומבית: לאחר ההירתמות והאחדות הגדולים, שוב קריאות בזויות לסרבנות, הפגנות הקוראות לעצירת המלחמה ותיעדוף חטופים יקרים על פני טובת הכלל. מעצר מקורבים לראש ממשלה מכהן, התנהלות משפטית שערורייתית הגוררת את ראש הממשלה לבית המשפט בעיסוק בזוטות ועוד.
הם לא בחרו בתפקיד הזה, התפקיד בחר בהם. הם היו שמחים לוותר עליו ולחזור לאלמוניותם, לביתם ולמשפחתם החמה. אבל המציאות כפתה עליהם אחרת והם התמסרו ואמרו: "הנני"
ג. ובעת הזאת, עומדות שתי דמויות מיוחדות, שברור לכל בר דעת שעוד ייכתבו בספר דברי הימים כגיבורים. הם לא ביקשו כיבודים, אלא את השבת כבוד האומה. הם לא ביקשו את אור הזרקורים, אלא להביא אור יקרות לעם הפצוע והחבול. הם לא רדפו אחר מוחצנות, אלא ביקשו צניעות. הם לא ביקשו עבור עצמם, אלא רק עבור הדורות הבאים.
יהושע שני, אביו של סרן אורי מרדכי הי"ד שנהרג בכיסופים בשמחת תורה לאחר קרב גבורה, יושב ראש פורום הגבורה. וצביקה מור, אביו של איתן החטוף לאחר שסייע לרבים בנובה, יושב ראש פורום תקווה.
ד. "וישלחהו מעמק חברון". שני גיבורים הגרים בשכנות בקרית ארבע היא חברון, שנשלחו לעם ישראל ישירות מהמקום אליו הלך כָּלֵב לאחר שנשלח עם המרגלים לתור את הארץ.
כָּלֵב הלך למערת המכפלה לבקש רחמים לבל יושפע מעצת המרגלים. מכאן יובן עד כמה קשה ומורכבת היא השליחות. הם שייכים למקום ממנו שואבים 'עצה עמוקה', מכוחם של אבות האומה הטמונים מדורי דורות במערת המכפלה.
הם לא בחרו בתפקיד הזה, התפקיד בחר בהם. הם היו שמחים לוותר עליו ולחזור לאלמוניותם, לביתם ולמשפחתם החמה. אבל המציאות כפתה עליהם אחרת והם התמסרו ואמרו: "הנני".
ה. מי שלא מבין את הקשיים האדירים, את המהמורות הרבות, המוקשים, הבורות ואבני הנגף הרבים הניצבים בדרכם, לא יוכל להעריך כנדרש את פועלם.
הם נדרשים לעמוד בעין הסערה, להתמודד עם ביזיונות של מערכות מסואבות ושל אנשים פרטיים, הטחת האשמות שאין הנייר והדעת סובלתן, וגם עם הקושי של אנשים רבים שהורגלו להתנהל ב'מתח נמוך' וכעת עליהם להכיל 'מתח גבוה' – את עוצמות אישיותם ובשורתם.
דומני שבעת המורכבת זאת, טוב נעשה אם נאמץ משהו קטן מהאופן בו מתנהלים מבשרי התקווה והגבורה הללו
ו. לא משנה כיצד תסתיים המלחמה הזו, בע"ה היא תסתיים כמצופה, אך גם אם חלילה לא כך יתגלגלו הדברים, לעד ייזכרו שני הגיבורים הללו כמגדלורים של עוצמה וחוסן.
הם מצטרפים לדמויות רבות לאורך ההיסטוריה שהעדיפו את טובת הכלל על טובתם האישית, את חיי העומס הציבוריים על חיי נוחות פרטיים ונשאו את משא השליחות על גבם.
הם העמידו עצמם בשורה אחת עם רבים שהלכו כנגד הזרם כדי להתוות דרך ולסמן כיוון לזרם חדש־ישן.
כאברהם העברי שעמד בעבר אחד וכל העולם מעבר השני, וכמרדכי היהודי שהיה רצוי לרוב אחיו ולא לכולם, וכמו הרב קוק זצ"ל שעמד בגבורה ובאומץ במאבק נחוש מול אלו שביקשו להעליל עלילות שווא נגד חפים מפשע שהואשמו ברצח ארלוזורוב.
הגבורה והעמידה האיתנה והנחושה מבשרות תקווה גדולה לעם ישראל. ותקווה גדולה, שאינה פסיבית חלילה, מבשרת ומחייבת גבורה גדולה לאורם של חלוצים שעמדו בלחץ ולא נשברו, אלא התחזקו והתחשלו וכולנו עימם.
וחשוב לזכור: מאחורי שני האנשים הללו עומדות משפחות שלולא תמיכתן שום מפעל מפואר לא היה יכול לעמוד; גם להן ראוי להצדיע.
דומני שבעת המורכבת זאת, טוב נעשה אם נאמץ משהו קטן מהאופן בו מתנהלים מבשרי התקווה והגבורה הללו. המסר שלהם — שלנו הוא, מזכיר לנו מי אנחנו, מה ייעודנו, אלו כוחות חיים טמונים בנו וכיצד נכון וראוי להתנהל במלחמה ללא פיזור נפשי אלא ההיפך, במיקוד חד ויציב.
אשרינו שאנשים אלו חיים בינינו.