לפני כמה חודשים הוזמנתי להעביר שיחה לבני נוער במוסד חינוכי ידוע. החבר'ה היו מרשימים ואיכותיים מאוד ועיניהם הבורקות עשו עליי רושם רב. יש עתיד, חשבתי לעצמי.

מתוך היכרותי עם 'פס הייצור' התרבותי של רבים מהם, המדגיש אהבת ישראל ואחדות כערך עליון, וחוסר גבולות ואיזונים ברורים גם אל מול מעשים ודברי בלע קיצוניים ומכוערים ויצירת נזק ברמה הכללית, שאלתי אותם מה לדעתם צריך להיות היחס ליאיר גולן כשהגיע לניחום אבלים באחד היישובים בשומרון, כשלפני רגע ביזה את החינוך והערכים של בני היישוב הזה ממש. הארכיון הרי מלא בתיעוד מחפיר.

אמרתי להם, נסו לגבש עמדה מורכבת, שאינה בקצה. לא גידופים וזריקת אבנים במהלך השבעה חס ושלום, וגם לא תהייה על עצם השאלה, כאילו מדובר בפיה טובה שאין התנהלות עבר מפוקפקת מאוד באמתחתה.

מוזמנים לנסות את התרגיל הזה על עצמכם.

אנחנו אומרים: דברים חסרי תקדים בחריפותם מחייבים תגובה חריפה בהתאם. אנחנו לא מהאו"ם.

חובה קדושה עבורנו להגן על אלפי חיילי צה״ל, משפחותיהם ומי ששלחו אותם להילחם בשמנו.

הווילון מוסר. הערפל מתפוגג. מערכת התודעה, החשיבה והניתוח נחשפת לעין כל. והמסקנה פשוטה: רעיונות השמאל הקיצוני ומייצגיהם הורגים אותנו. נקודה

א. "מדוע בכלל להתייחס לזה?", נשאלנו במערכת. והתשובה: יאיר גולן כלל לא מעניין. אבל הוא סימפטום המעיד על תופעה חברתית, ציבורית, תרבותית ופוליטית, וחובה עלינו להתייחס אליה. גולן אינו יחיד, הוא מייצג דרך ותפיסות עולם שיש להן אחיזה אצל רבים.

חובה ללמד גם את הנוער וגם את עצמנו מהו היחס הראוי לתופעה בזויה כזו. מהיכן הגיעה, מה משמעויותיה, מהן דרכי הפעולה כנגדה, ומה מעידים השתיקה או הגינוי הרפה של אנשי ציבור מסוימים כלפיה.

ב. אירועים לאומיים משמעותיים חושפים את 'מאחורי הקלעים' התודעתי ואת מרכיבי החברה. מי שתומך במאמץ הלאומי הקשוח: מתגייס, מסייע בעידוד, בהסברה וכדומה, ומי שלהפך.

והמלחמה כאירוע לאומי חריף עושה זאת ביתר שאת.

הווילון מוסר. הערפל מתפוגג. מערכת התודעה, החשיבה והניתוח נחשפת לעין כל. והמסקנה פשוטה: רעיונות השמאל הקיצוני ומייצגיהם הורגים אותנו. נקודה. אין להם גבולות. אין להם קווים אדומים. הם לא מנהלים ויכוח על הדרך הראויה. הם עוסקים בהשחרה, בביזוי ובמלחמת חורמה נגדכם, הקוראים ברגע זה את הדברים הללו.

הם לא בוחלים בשום אמצעי, גם בכזה המזכיר אנטישמיות מזוקקת שאויבינו כבר מהדהדים בעוצמה נגדנו; כזה המזכיר מערכת תעמולה נאצית מלפני 70 ו-80 שנה. אלו הן השיטות. כבר היה מי שכינה זאת "זיהוי תהליכים".

ג. יש פה קו פרשת מים ברור, הדורש אומץ לב אזרחי ויושרה אינטלקטואלית. יש הטוענים שאסור לנו לריב זה עם זה אחרי מה שקרה לנו, אחרי הטבח. אך צריך לדעת: יש כאן קבוצה שחובה לשלול ממנה את הלגיטימיות. אותה אסור לנרמל. מי שמחפש אחדות בעם ישראל צריך להוקיע אותה, לבודד אותה ולדחוק אותה אל השוליים. ומי שלא מבין זאת, חזקה עליו שכבר עבר השחתה שכלית, מנטאלית ותרבותית.

ד. "אין להכליל", יש הטוענים. אולם דברי הבלע של גולן גם חושפים לנו את כלל המערכות העוסקות בתודעה במדינה, ולכן ראוי להכליל. לא באופן ילדותי ושטחי, אלא על ידי מאמץ שכלי. אדם בוגר מנסה כל הזמן להכליל ולקשר תופעות חלקיות לתמונה כוללת. העולם המדעי וכל תחום מחקר המנסה לגבש תמונה כללית עוסק בניסיונות הכללה על פי כללי לוגיקה ברורים. והמסקנה פשוטה וברורה: מוקדי עיצוב התודעה וארגונים רבים שותפים לזוהמה הזו. אף אחד מהם לא יוצא מכליו, לא דורש תגובה, לא מחרים, לא מתחייב שלא יהיה שותף לאיש הזה.

האקדמיה, מכוני המחקר, ההסתדרות הרפואית, התקשורת, עולם התרבות, החינוך, צמרת צה"ל ועוד, כולם שותפים ליצירת התופעה הזו וכולם שותפים לטיפוחה. דרוש גינוי עוצמתי ומהדהד לפחות באותו ווליום של דברי הבלע שנאמרו, המהווים נקודת ציון היסטורית באוטו-אנטישמיות שלהם.

ה. ״יש לו כוונות טובות, הוא פשוט רואה אחרת את טובת המדינה"

אלה הטוענים כך גם ממהרים לשלוף מהבוידעם את עברו הצבאי של האיש ואת הימים שבהם מסר את נפשו על הגנת האומה. זוהי חרפה נוספת שיש להיגמל ממנה. האם יטענו כך גם אם יתברר שהאיש ביצע פשע כלפי מישהו מבני ביתם, חלילה? והאם לא מדובר במעשה חמור פי כמה כשמדובר בזירה הציבורית ובהשפעה בין-לאומית? הרי הנזק שגרם לנו הוא עצום! ובכלל, מה הקשר ל'כוונות טובות'? בשם ה׳כוונות הטובות׳ של לנין וסטאלין נרצחו המונים.

יש לבחון את התוצאות, לא את הכוונות. ומי שלא מקבל על עצמו את חוקי המשחק הדמוקרטיים אין לו שום כוונות טובות, רק חיפוש שררה, כוח ועוד כוח בשיטות אלימות.

מי שלא יוקיע, המסקנה לגביו ברורה: הוא רואה באיש הזה ובמפלגה שלו שותפים לגיטימיים בחיינו הלאומיים. אם לא התחייבת לכך שלא תשתף איתו פעולה בשום אופן בעתיד, אתה עושה מעשה רמייה והולכת שולל

ו. יש בקרבנו הסבורים שככל שהאמירות והמעשים חמורים, מזיקים, זורעי הרס וחורבן, כך מצווה גדולה יותר להיפגש ולהידבר. דווקא עם אנשים כאלה. אלו מחשבות הבל המעידות על נאיביות קיצונית ופציפיזם נפשי ורוחני.

המחשבה שאם רק ניפגש באצילות מעושה נוריד את גובה הלהבות היא אנרכיה מוחלטת.

אין היא מנמיכה להבות, היא מטפחת אותן. העבריין לומד שאיש אינו מציב לו גבולות וממשיך בשלו. דומה הדבר לניסיונות לכבות שריפה באמצעות נוזל, רק שמדובר בדלק.

ז. הטו אוזן וחפשו את הגינויים. הקשיבו להם קשב רב. דקדקו בפרטים הקטנים. ערכו השוואה לגינויים אחרים בעבר. חפשו אותם אצל פוליטיקאים כבנט, חפשו אותם אצל ארגונים המתיימרים להביא בשורה לעם ישראל ועוסקים במפגשי הכנסת אורחים ועיסוק באתיקה, חפשו אותם אצל רבנים מסוימים שנרמלו פגישות עם 'אחים לנשק', טייסים סרבנים ועוד. חפשו את הגינויים ואל תסתפקו במועט. הוקעה. זה מה שנדרש כלפי האירוע הזה. עד לחזרה בתשובה של האיש ולתשלום החוב לחברה. וכגודל חומרת המעשה, כך החזרה בתשובה הנדרשת.

לא מסובך.

ח. מי שלא יוקיע, המסקנה לגביו ברורה: הוא רואה באיש הזה ובמפלגה שלו שותפים לגיטימיים בחיינו הלאומיים. אם לא התחייבת לכך שלא תשתף איתו פעולה בשום אופן בעתיד, אתה עושה מעשה רמייה והולכת שולל.

מי שמחפש אחדות אמיתית אינו מסתפק בגינוי רפה, הוא דורש מעשים.

ולסיום, בדבר אחד צדק גולן בנאומו המפורסם הקודם. הוא בהחלט זיהה תהליכים – הוא פשוט הביט במראה.

אבל עם ישראל יתגבר גם על השקר הזה וינצח.