לפני שנים רבות פיקד אפי איתם על סיירת גולני. כשביקר את חייליו בניווט, מצא את אחד מחייליו תקוע בתוך סבך צפוף בנחל כזיב ושאל אותו, תוך שהוא משועשע מהסיטואציה: "תגיד, אתה יודע איפה אתה?"
ענה לו החייל בביטחון: "לא. אבל אני יודע לאן אני צריך להגיע".
כאילו אמר, היעד ברור, עם הדרך אתמודד.
המציאות שאנו נמצאים בה מבלבלת מאוד. יש אף כאלה שממש מתחרים בזריעת בהלה וייאוש, כאילו לא די במצב המתוח גם כך.
לפניכם עשר נקודות להסתכלות על המציאות:
א. ישנה הלימה בין מידת ההיכרות האינטימית עם המוקשים הרבים במדיניות הציבורית, לבין מידת האשראי והאמון הניתנים לראש הממשלה.
אם אינך יודע שהנהג ששלחת תקוע בפקק כי 'הלך' לו המנוע, לא תוכל להתייחס בסלחנות לעיכוביו; רק תצעק עליו, תתאכזב ממנו ותחפש נהגים מחליפים, בשעה שהוא נמצא בפקק ונדרש ׳לנהל את האירוע׳ כעת, לא בעתיד.
מצד תומכי הממשלה הלאומית ומבקשי הניצחון מצופה לסייע בהסרת המוקשים מהמסילה, לא לצעוק על הקטר: "סע כבר", "תפסיק לפחד", "מה הבעיה שלך?", ושאר ירקות
ב. נזכיר שממש היום, בשעה שראש הממשלה נדרש לקבל החלטות מורכבות, הוא הודיע לבית המשפט שייתכן שייאלץ להיעדר מחר עקב ענייניים בטחוניים. התשובה המטורפת של השופטת רבקה פרידמן פלדמן היא אירוע סימבולי קטן המעיד על המוקשים הרבים: "אם אפשר, תתאים אותם אלינו"…
ג. בשעה ההיסטורית הזאת מתמודד ראש הממשלה עם לחצים אדירים לעצירת המלחמה. קריאות לסרבנות, האשמות מופרכות ברצח עם, איומים מהזירה הבין-לאומית ועוד.
כל דבר כזה מוסיף עוד מוקש על המסילה שעליה נוסעת הרכבת הלאומית ומקשה על תנועתה.
מצד תומכי הממשלה הלאומית ומבקשי הניצחון מצופה לסייע בהסרת המוקשים מהמסילה, לא לצעוק על הקטר: "סע כבר", "תפסיק לפחד", "מה הבעיה שלך?", ושאר ירקות.
ד. המציאות הלאומית דומה לאדם שאביו שוכב על שולחן הניתוחים ומתכונן לניתוח מורכב. המנתח, על חסרונותיו ויתרונותיו, מנסה בכל כוחו לעשות כמיטב יכולתו.
המנתח הזה אינו מושלם, הוא עשה כמה טעויות בעבר, אבל הוא רוצה להצליח. הוא אולי שוגה לעיתים, אבל כרגע הוא המנתח.
הוא גם הוכיח את עצמו בעבר ולא מכר את ערכיו כדי לקבל אִתְרוג כמו אחרים.
במצב הזה, כשאביך על שולחן הניתוחים, כנראה תעשה כל מאמץ לעודד, לחזק, להתפלל ולסייע למנתח הזה. אם היה אפשר להחליף במנתח אחר, מילא, אבל רק ילדים קטנים עוסקים בשאלות תיאורטיות כאלה.
ה. מטרת המלחמה היא ברורה. אין אפשרות אחרת – רק ניצחון והכרעה חד-משמעיים, על חשבון כל ערך אחר, יהיה יקר ככל שיהיה.
ללא השגת המטרה הזו, ייכשל מי שעומד בראש המערכת וניכשל כולנו. חלילה.
ולכן, אין שום מרחב גמישות ביחס למטרה. אבל ביחס לדרך? חייב להיות. כל אדם בוגר מכיר זאת בחייו, בעסקיו, בחינוך ילדיו ועוד.
השמאל מבין שניצחון במלחמה משמעו 'נוק אאוט' לכל תפיסת עולמו. הנה, ניתן להכריע את הרוע, ניתן להביס את הטרור. זוהי מכה נחרצת לכל העולם הדמיוני שעליו חלמו – עולם שליו, רגוע, ללא זהויות וללא גבולות
ו. בואו ניקח למשל את עניין המצור. לכאורה רעיון מצוין. אני בעד. אבל אנחנו עוסקים במצוי ולא ברצוי.
בין הרעיון הכללי לבין יכולת יישומו במציאות ישנו פער אדיר. מה המשמעויות של מצור כזה מבחינת זמן? (המצור על ירושלים לקח 3 שנים בתא שטח מתוחם וקטן בהרבה, כידוע).
ומבחינת הזירה הבין-לאומית? ומבחינת סדרי כוחות?
ז. "למה אתם תמיד מגוננים על נתניהו"? – תודה על השאלה.
נתניהו, כראש ממשלה נבחר, מייצג את עם ישראל. הוא לא הסיפור פה.
בעיות תודעתיות של שנים לא מתקנים במהירות, וכשלי מערכת יסודיים של תפיסות מוסר מעוותות ותודעה ציבורית רקובה קשה להזיז.
לכן אנחנו משתדלים לדבר על המוקשים ופחות על הנהג.
ללא נקיון המסילה, כלומר המערכת הציבורית והתודעתית – שום קטר לא יוכל לנסוע עליה בקלות, אלא אם כן ימכור את כל נכסינו הלאומיים כפי שאירע בממשלת הריפוי והאיחוי.
ח. לא נעים לומר, אבל רבים מראשי השמאל באמת מעוניינים שנפסיד. קשה לומר זאת. התירוץ הוא כמובן שחרור החטופים וסיום המלחמה, מבלי שעוסקים בכלל בהשלכות, באפשרויות השונות ובמחירים הכבדים.
השמאל מבין שניצחון במלחמה משמעו 'נוק אאוט' לכל תפיסת עולמו. הנה, ניתן להכריע את הרוע, ניתן להביס את הטרור. זוהי מכה נחרצת לכל העולם הדמיוני שעליו חלמו – עולם שליו, רגוע, ללא זהויות וללא גבולות. ולכן הם עוסקים בכל כוחם בדה-מורליזציה מכוערת. זה מחייב התנהגות אחראית מצד מצדדי הניצחון, שמא 'בהפוך על הפוך' יסייעו למצדדי הפסקת המלחמה.
ט. בשעה היסטורית זו דרושים עצבי ברזל, קור רוח, סבלנות, נחישות ואמון שבכוחנו לעשות זאת. יחד עם המנתח הנוכחי.
׳מותר׳ לבקר וטוב להביע עמדה חריפה בדרך נאותה ובזמן המתאים. אך אסור להיגרר לביזוי, להחלשה ולרפיון, שיביאו בסופו של דבר למפולת כללית, חס ושלום.
י. ולך ראש הממשלה נאמר: אנא אל תאכזב אותנו, אל תירתע ואל תֵחַת. יש עם גדול, חזק ונחוש מאחוריך. עמוד במבחן הזה, אין שום דרך אחרת.
ואולי זו גם משמעות הפסוק: ״וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי״.