א. המצאת השוויון המגדרי
יום אחד לפני כמה עשרות שנים, בלי ששמתם לב, הביטוי 'שוויון בין המינים' התחלף ל'שוויון מגדרי'. חושבים שזה סמנטי בלבד? ממש לא.
החלפת המונח 'מין' במונח 'מגדר' נועדה להפריד לגמרי בין המין הביולוגי לבין כל הדפוסים הפסיכולוגיים והחברתיים של גברים ונשים.
'שוויון מגדרי' איננו שוויון בין המינים, אלא מחיקת כל ההבדלים הפסיכולוגיים והחברתיים הקיימים בין גברים ונשים, שכן אלה נחשבים ל'דיכוי'. כל זמן שקיימים נטיות לב, העדפות, כישורים ותפקודים חברתיים שונים, אפילו במעט, בין גברים ונשים, יש 'חוסר שוויון מגדרי'.
ואיזה מוסד בחברה מאיים על 'השוויון המגדרי' יותר מכל מוסד אחר בחברה? צה"ל כמובן. מצד אחד, צה"ל הוא מקום מוערך מאוד בעם ישראל, ומצד שני הוא מקום שמבליט תכונות המיוחסות יותר לגברים כמו אגרסיביות, חספוס, כוח וסיבולת פיזיים, הנדרשים למלחמה ולניצחון על אויב.
ב. המצאת היוהל"ם
יום אחד לפני מספר שנים, ממש בלי ששמתם לב, ביטלו את תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) והפכו אותו ליועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם). מטרת השינוי הייתה לממש בצבא את תפיסת השוויון המגדרי, כלומר: לא רק לשלב נשים בצורה טובה כפי העדפותיהן וכישוריהן, אלא למחוק – דווקא בצבא – את ההבדלים בין גברים לנשים. לשם כך צריך שכלל התפקידים יותאמו לא לצורכי הצבא אלא לצורך מחיקת ההבדלים. לשם כך הורידו את הרף במקומות שבהם נדרש כוח פיזי רב ודרשו לשלב שם נשים באופן שוויוני, והסתירו מהנשים את ההשלכות הבריאותיות של מסלול קרבי מאתגר על גופן.
אווירת 'סוף עידן התמרונים הצבאיים' ששררה בצבא שירתה מאוד מטרה זו; ובכלל, יש הרבה סימביוזה בין שני הדברים האלה (להרחבה קראו את הספר 'פרחים בקנה' של נווה דרומי).
מצד אחד, צה"ל הוא מקום מוערך מאוד בעם ישראל, ומצד שני הוא מקום שמבליט תכונות המיוחסות יותר לגברים כמו אגרסיביות, חספוס, כוח וסיבולת פיזיים, הנדרשים למלחמה ולניצחון על אויב
ג. השלכות תפיסת השוויון המגדרי
גישת השוויון המגדרי פוגעת לא רק במטרת צה"ל, היא פוגעת גם בנשים עצמן.
נשים הופכות קורבן למימוש אידיאולוגיה של מחיקת המהות הגברית ונשית, וכמיטב המסורת של תנועות שמאל מהפכניות, 'כשחוטבים עצים עפים שבבים'. מה זה כמה מאות או אלפי נשים עם פציעות לכל החיים בשביל הגשמת המטרה הנעלה של מחיקת המהות הנשית והגברית…
ואם שווה לספוג הרבה פציעות בלתי ניתנות לריפוי וגם פגיעה בכשירות הצבא, הדרך קצרה לספוג גם אונס נשים בשבי.
אינני חושב שדבריו של בני גנץ אתמול (שאין שום הבדל בין הגברים לנשים בצבא כי הרי "היה לנו מיתוס מה יקרה כשאישה תיפול בשבי, והנה חצינו את זה") מעידים כי הוא מזלזל באונס נשים בשבי, אך השדר שלו הוא שזה 'מחיר כואב' שמשלמים בדרך להשגת המטרה – שוויון מגדרי. הוא פשוט פלט בלי מחשבה את ההשלכה של מה שמלמדים באידיאולוגיית ה'מגדר'.
ד. שוויון מגדרי איננו ערך, אלא השחתה.
הרבה מחירים אנו משלמים למען המטרה הנעלה של שמירה על עם ישראל והגנה על המולדת.
אך איזה מוח מושחת וציני שולח נשים לשלם מחיר של פציעות קשות ואף אונס, בשביל אידיאולוגיה מדומיינת של מחיקת ההבדלים בין המינים?? המוח הפרוגרסיבי.
לפי ההיגיון העקום הזה, מדוע להחזיר את השבויות לפני השבויים?? איפה השוויון??
ה. ייחודיותם של גברים ושל נשים
הפמיניסטיות של השוויון המגדרי לא אוהבות את המלחמה. לא בגלל ההרוגים. בגלל שזה מבטל את הניסיון למחוק את ההבחנה בין המינים. מאות אלפי גברים הלכו למלחמה כדי להגן על כלל החברה, ובין היתר על נשותיהם, אימותיהם, בנותיהם ואחיותיהם. לא היה פה שום שוויון. הגברים מגינים על הנשים בגבורה ובמסירות, וגם מחזירים אותן מתופת השבי לפני השאר.
כך מתנהלת חברה בריאה, אוהבת ומאוחדת.
החוזק והעוצמה שלהן טמונים בתוך הלב של כל לוחם בחזית. הן נותנות את הלב, את האהבה ואת השפיות
הנשים ממש לא חייבות להיות בקו הראשון של הקרב כדי לזכות בהערכה. זה גם לא יקרה, זו הונאה.
למדוד את ערכן בטיפוס על טנקים זה עלבון להן ולכולנו. ולשלוח אותן להיפגע במקום להגן עליהן מפני פגיעה – זו חרפה, וזה ניוון שמנפק מוח פרוגרסיבי.
הנשים לא נועדו לתת את מסת השריר, האגרסיביות והגבורה הפיזית.
החוזק והעוצמה שלהן טמונים בתוך הלב של כל לוחם בחזית. הן נותנות את הלב, את האהבה ואת השפיות.
השלם בעם ישראל לא נוצר ממחיקת המינים אלא מהשלמתם.
אנחנו לא מעוניינים בשוויון מגדרי, ולא מוכנים שנשים יהיו קורבנות של הוגיו הציניים של השוויון הזה.
יש לנו משהו הרבה יותר יקר מזה: אהבה בין המינים, בין איש לאשתו; אהבת אם לבנה, ואהבה גדולה לעם ישראל.