א. חשיבות התמימות
מידת התמימות חשובה מאוד בבניין אישיותו של האדם, והיא קיימת בעיקר בגיל הילדות. תום הילדות הוא אוצר שיש לשמור עליו מכל משמר בתחילת חייו של הילד, כדי שלא לחשוף אותו לרוע שבעולם. אך כמובן, דרוש גם שכל ישר ומאוזן המזהיר שלא לתת אמון בזרים ולדעת להישמר מרע שהילד עלול לפגוש.
מידת התמימות חשובה גם במעגל המשפחתי. בן צריך לתת אמון בהוריו, איש באשתו וכו׳. וכמובן –״תמים תהיה עם ה׳ אלוהיך״.
אך ברגע שהדברים מגיעים למעגלים רחבים יותר וככל שהאדם מתבגר, נוסף לתמימות הוא צריך גם להפעיל את שכלו.
לדוגמה: כשאדם הולך לשוק עליו להיות מודע ל"חוקי השוק". שם לא אומרים ״תאמין בכוונות הטובות שלו״. או כאשר אנחנו קונים ממישהו רכב או דירה יד שנייה, אנחנו לא אומרים ״הוא מאמין בטוב בדרך שלו״, אלא אנחנו בודקים ועושים השתדלות עד כמה שאנחנו יכולים.
אז מדוע כשהדברים נוגעים לסוגיות ציבוריות יש כל כך הרבה אנשים תמימים הנופלים בפח?
ב. ההבנה שצריך להישמר מהרע
ביהדות נכתבו הרבה ספרי מוסר. אחד המרכזיים שבהם הוא ספר משלי, שנכתב על ידי שלמה המלך. הספר מלא בחשיבותה של ההכרה שיש גם דרכי הטעיה. לא רק מחוץ לאדם, אלא בתוכו פנימה. אדם צריך לדעת שיש לו תאוות ויצרים שגורמים לו לקבל החלטות שאינן מושכלות. בנוסף לכך יש לפעמים חברים ואנשים שמסיתים אותו לעשות מעשים רעים בלא שיבחין בכך. לכן חשוב ללמוד ספרי מוסר כל החיים כדי לדעת להישמר מהרע שקיים באדם ומחוצה לו.
ושוב נשאלת השאלה – איך אנשים שלומדים מוסר, מצטרפים בתמימות לכל מיני מיזמים המקדמים אג׳נדות הפוכות מתפיסת עולמם?
רגע שהדברים מגיעים למעגלים רחבים יותר וככל שהאדם מתבגר, נוסף לתמימות הוא צריך גם להפעיל את שכלו
מאמר שפורסם בעבר בעיתון ״בשבע״
יש לזה כמה סיבות ואמנה כאן רק חלק מהן:
ג. מדוע התמימים לא מבחינים ברע?
- בגלל ה'פוסטמודרניזם'– מצב שבו אין הגדרות של טוב ורע, וכל אחד יכול לומר שהוא עושה דבר טוב כשבעצם זה דבר רע. האנשים התמימים שומעים אנשים פוסטמודרניסטיים שלא מאמינים באמת ושקר, טוב ורע, המספרים לעצמם שהם פועלים למען הטוב – ומאמינים להם. הם טוענים: ״מדוע שישקר לי?״, אבל הפוסטמודרניסט לא משקר להם, פשוט אין לו אבחנות מוסריות של טוב ורע.
- העולם התרבותי שלנו מושפע מאוד מפילוסופים ופילוסופיה, בעיקר מדינית. כולנו מושפעים מפילוסופים בהווה ובעבר, גם בלי ללמוד אותם. כמו דג החי באקווריום בלי לשים לב למים שאופפים אותו, זה נראה לו המובן מאליו.
אחד הפילוסופים המשמעותיים שאנו מושפעים מהם הוא ז׳אן ז׳אק רוסו, שהחל את עידן הנאורות.
רוסו טען (בניגוד לתורה) שיצר לב האדם טוב מטבעו, ומי שמשחית אותו הם מוסדות החברה והמדינה. הוא קרא לאדם האידאלי ״הפרא האציל״, וטען שהמידות הרעות – כמו הגאווה והאגואיזם – הן תוצר של החברה: הכל בגלל התרבות שהורסת את האדם. הפתרון של רוסו ל'בעיה' הזו (שהוא המציא) הוא 'האמנה החברתית'. לאמיתו של דבר מטרתו הייתה לנתק את האדם מכבלי המסורת (על כך נרחיב בפעם אחרת).
מכל מקום, רוסו טען שלכל בני האדם יש כוונות טובות מטבעם, והעלים לחלוטין את עולם היצרים והרוע הקיים באדם. לכן כשאתם שומעים מישהו שמדקלם את הסיסמאות האלו שכולם רוצים טוב – הוא מושפע מרוסו מבלי שהוא יודע על כך.
מה שמפתיע הוא, שאותם אנשים שטוענים כך על החילונים למשל, נוהגים לתקוף את החרדים בטענה שהרצונות שלהם אגואיסטיים ולא אידאליסטיים כמו של החילונים בעלי הכוונות הטובות. לפי מחשבתם, הנוצרת מתוך עבדות לאליטה, החילוניים רוצים רק לתקן ולהוסיף טוב.
- חוסר הכרת מניפולציות – אנשים תמימים אינם מודעים לקומבינות ולמניפולציות. גם המוכר בשוק יכול לרמות אותם. על אחת כמה וכמה בסוגיות מדיניות, ובמציאות שבה ארגוני חברה אזרחית משתמשים ב'תעשיית החמלה' ומנצלים את הלב הטוב של התמימים שכואב להם סבלם של אנשים פרטיים, ובכך פועלים כדי לשנות את צביון המדינה. הם לא חושפים את התוכנית הסופית, אלא רק מבקשים מהם לבוא, להתפלל, להפגין על עוולות מוסריות נקודתיות, וההקשר הרחב מוסתר. המילים הכי חזקות בתעשייה הזו כיום הן ׳אחדות׳ ו׳שיח׳.
- חוסר הבנת ההשלכות – לאנשים תמימים אין פנאי או יכולת להיכנס לעובי הקורה ולהבין את המשמעויות של האירועים שרותמים אותם אליהם. הם לא יקראו מחקרים ולא את הדעה המנוגדת, ולפעמים מרוב כעס הם גם לא רוצים לשמוע. כמו שכתב עיתונאי דתי לאחרונה: ״יש רגעים בחיים שאתה צריך לבחור במעשה המוסרי והערכי הנכון, גם אם המעשה הזה עלול לשרת את היריב הפוליטי שלך״. כלומר, לדבריו לפעמים צריך לעשות מעשה מוסרי נכון נטול הקשר, גם אם ההשלכות שלו רעות. לפעמים אנשים תמימים הם טהרניים ומדברים בסיסמאות מופשטות, אך בפועל, גם המעשה הנכון הנקודתי שלהם לא מתממש.
- אנשים תמימים מאמינים לכל הבטחה – משום שלדעתם האדם הנמצא מולם הוא טוב (כמוהם בדיוק), אז מן הסתם הוא יעמוד בדיבורו. התנהלות נאיבית זו לא באה לידי ביטוי בחייהם האישיים בחתימה על חוזה לרכישת דירה, או אפילו בכתובה שהבעל מתחייב לאשתו, אלא רק בסוגיות ציבוריות ומדיניות.
כך, לדוגמה, האמינו ללא סייג וביקורת לרמטכ״ל אייזנקוט שביקש מרבנים לחתום על פקודת השירות המשותף והבטיח להם שלא ישלב לוחמות ביחידות המתמרנות, ובימים אלו מכניסים לוחמות אפילו לסיירת מטכ״ל (התהליך החל בתקופתו).
האם הרמטכ״ל שיקר להם ביודעין? יכול להיות שהוא בעצמו היה תמים, יכול להיות שהוא הבטיח בלי שידע מה יקרה בעתיד, יכול להיות שהם חשבו שהוא מקשיב רק להם בזמן שהוא הקשיב במקביל גם לארגוני פמיניזם רדיקלי. וכן, יכול להיות שהוא שיקר ומרח אותם כדי שלא יתנגדו. בסוגיות ציבוריות המציאות מאוד מורכבת ומסובכת. שמעתי לא מעט פעמים רב האומר: ״דיברתי עם הרמטכ״ל והוא הבטיח לי״, ״דיברתי עם ראש השב״כ והוא ביקש ממני לחתום על מכתב״, ״דיברתי עם שר פלוני והוא הסביר לי הכל״.
שיח עם פקיד ציבור או גורם פוליטי הוא תמיד מנקודת מבטו בלבד, ואינו יכול בשום אופן לסכם את כל הסוגייה. אנשים תמימים חושבים שאחרי שיחה שלהם עם גורם בכיר הם יודעים הכל, כי הוא אמר להם שהוא חשף אותם לחומר מסווג שאין בלתו, וזה מאוד מרשים.
יש עוד סיבות לכך שאנשים תמימים מקדמים אג׳נדות הפוכות מאלה שלהם, אבל נסתפק כרגע באלו.
דוגמא ל״תעשיית האחדות״
אנשים תמימים לא באמת מאמינים בכוונות הטובות של כולם
ד. אנשים תמימים הם 'שימושיים'
אפשר להשתמש בהם בקלות, ולא צריך לשלם להם כי הם עושים את העבודה בחינם ומתוך אידיאל גדול ולב רחב.
אנשים תמימים מתומרנים. אפשר בכל חודש לרתום אותם לקמפיין אחר – פעם זו ממשלת אחדות ולאחר מכן זו ממשלת המשרתים בלי החרדים. הכל מתעצב כמו פלסטלינה.
אנשים תמימים לא באמת מאמינים בכוונות הטובות של כולם. אם מישהו יגיד להם שיש אנשים עם כוונות רעות, הם מיד יכעסו עליו ויגידו לו שיש לו עין רעה. כי לפי רוסו, כולם טובים חוץ ממי שהורס את התיאוריה הנאיבית, שהוא האדם הרע וצריך למחות נגדו ולחשוד במניעים שלו.
לסיכום: תנו אמון במשפחה ובחברים הקרובים שלכם. וכשאתם בוחרים לקחת חלק בסוגיות ציבוריות, אל תהיו תמימים, תלמדו את מפת האינטרסים, תבדקו מי מממן את הארגון, מה התוכנית הסופית שלו, מהן ההשלכות של הפעולות שלו, איזה עולם רעיוני הוא מייצג, האם זה תואם את האג׳נדה שלכם ועוד. ואחרי שעשיתם השתדלות, בדיקה וחקירה שכלית עד מקום שידכם מגעת – עשו טובה, בדקו שוב.
וזכרו, גם למי שמזהיר מהרע יש כוונות טובות.
