ציטוט מחשבון הטוויטר של ׳קרן ברל כצנלסון׳:
״אנחנו רואים מלחמה ודם, הם רואים גאולה וניסים.
אנחנו רוצים שקט, ביטחון וחטופים בבית, הם רוצים מלחמת דת, התנחלויות וביאת המשיח.
עלינו הבוקר בקמפיין שלטי חוצות שמבוסס על ציטוטים של שרי הממשלה המשיחיים, שרואים גם כעת בצפון הבוער כמו בעוטף שהוחרב "הזדמנות" לקירוב הגאולה.
בעיניים שלהם ארגוני הטרור נתפסים כנכס ומאות הרוגים הם קורבן הכרחי.
הקמפיין עלה בשלטי חוצות בצפון, ובמסגרתו צוטטו המסרים ששרים בממשלה הדהדו מאז 7 באוקטובר, למשל: השרה אורית סטרוק: "מבחינתי זה כמו תקופה של נס", השר יצחק גולדקנופף: "מה שייכת הממשלה למלחמה, למי רע פה?", השר עמיחי אליהו: "אנחנו רואים גאולה בעיניים".
אחרי שנה של מלחמה, הרס יישובים וחיים בצל הפצצות, השרים הקיצוניים יודעים שהמלחמה שמתרחבת עכשיו לא תחזיר את הביטחון לישראל, את המפונים לבתיהם ובטח שלא את החטופים למשפחותיהם. פעם האנשים האלו היו כת מטורללת וקיצונית בשולי החברה הישראלית, היום זאת הממשלה שלנו.
את התוצאות הקשות כולם רואים.
אזרחי ישראל צריכים להחליט מה הם מעדיפים – ביטחון ישראל או משיחיות קיצונית?״.
סוף ציטוט.
"פעם האנשים האלו היו כת מטורללת וקיצונית בשולי החברה הישראלית, היום זאת הממשלה שלנו"
כמה הערות קצרות על הדברים:
א. התבגרנו. קריאת תוכן מזעזע לא מוציאה אותנו מאיזון ולא מגבירה אצלנו שנאה, חלילה. היא רק מחדדת את הבירור הנדרש פה.
ב. הטקסט הזה, המצטט במדויק תכנים חלקיים ללא הקשר, הוא מתנה נפלאה לכל אדם בוגר, אמיץ, ישר, בעל תודעה לאומית מפותחת ותחושת אחריות בסיסית לעתיד עמו.
עם ישראל נמצא על פרשת דרכים, שבה לא ניתן כבר לטשטש אותו במילים רדודות ומרדימות על שלום, אחווה ואחדות.
אנחנו כמובן בעד הערכים הללו, אבל אי אפשר לטאטא מתחת לשטיח את הבירור הנוקב שדרוש פה.
ג. לפני שמתחילים לשכנע מעגלים רחוקים יותר של אחים, כדאי לשאול באומץ האם לנו ולבנינו יש תשובות טובות ומשכנעות לטיעונים הללו? האם אנו עוסקים בכלל בבירור הכרחי פנימי, או שמא בטשטוש, על קפה ומאפה, באמצעות סמי הרדמה זמניים?
הבירור הזה קשה, מאתגר, מוציא מאזור הנוחות, מתסיס וקצת מציק, אבל הוא סם חיים עבורנו.
רק ככה נגיע באמת לשבח, מתוך הגנות המאתגרת
ד. עזבו לרגע את המענה לשאלות ולטיעונים. הם מצריכים הרחבה והעמקה.
השאלה המרכזית היא, האם המוקד שלנו מצוי בבירור הזה בכלל?
לא צריך לקלל, לכעוס, לשנוא חס ושלום וכו'. צריך פשוט לראות בעיניים פקוחות את הקומה החדשה המבקשת לצמוח פה.
קומת-דעת לאומית, ציונית ויהודית בוטחת בצדקת קיומה ועתידה. קומת-דעת הנצרכת ודרושה כאוויר לנשימה עבור העולם כולו.
ה. במילים אחרות, אל תשתיקו את הבירור הזה. אל תהפכו אותנו לעיסה דביקה וחסרת זהות על ידי שולחנות עגולים מטשטשים.
הבירור הזה קשה, מאתגר, מוציא מאזור הנוחות, מתסיס וקצת מציק, אבל הוא סם חיים עבורנו.
רק ככה נגיע באמת לשבח, מתוך הגנות המאתגרת.
זוהי עובדת חיים פשוטה.
שבת שלום!