א. בעולם שבו התודעה מהונדסת באופן שיטתי, פרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי מהווה נקודת מפנה דרמטית. לא מדובר רק בסיפור אישי של אישה בכירה שנתפסה ב'בישול' ובהדלפה מכוונת של סרטון משדה תימן, אלא בתמונה רחבה יותר של שחיתות מערכתית, של עליבות מוסדית ושל מה שמכונה הדיפ-סטייט הישראלי.
זהו אותו מנגנון חשאי, ארוג משרידי הגמוניה מנותקת זהות, פרקליטים, שופטים וקצינים בכירים, הפועל מאחורי הקלעים כדי לשמר כוח, להנדס נרטיבים ולפגוע בערכים יהודיים-לאומיים.
לא, הדיפ-סטייט איננו מנגנון קונספירטיבי חשאי של אנשי אופל ממדע בדיוני, אלא פשוט תוצר טבעי של תמהיל כלל החלקים בחברה שהם בעלי תפיסה מפורקת זהות, המנותקים מלכידות עִם עַמָּם והמפתחים ניכור כלפי הכלל בעל הנטיות היהודיות-לאומיות, ולכן אוחזים בכל כוחם במוסדות החברה כדי לעקוף את בחירת העם הדמוקרטית.
הכלל, שבתמימותו משחק לפי החוקים, בכלל אינו מודע לכך שהמיעוט ההגמוני ניפץ כל זכר לחוקים בכל מה שנוגע אליו עצמו.
לא, הדיפ-סטייט איננו מנגנון קונספירטיבי חשאי של אנשי אופל ממדע בדיוני
הפרשה הזו, על ניסיון ההתאבדות המבוים או לא של הפצ"רית והחבאת מכשירה הסלולרי, חושפת את הריקבון הפנימי ומזמינה אותנו לשאול: האם ננצל את הרגע החשוב הזה להתעוררות, או שמא נמשיך להתמקד בסוגיות שוליות ביחס למהות? במה אנחנו בוחרים לכלות את הקשב הציבורי בתקופה כזאת משמעותית ומאתגרת של חילופי דור, בין ההנהגה הישנה סולדת היהדות והלאומיות לבין ההנהגה החדשה של הרוב היהודי?
ב. נתחיל בעובדות, כפי שהן מתגלות ללא משוא פנים.
תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית, הודתה כי אישרה הדלפת סרטון ממתקן שדה תימן, שתיעד כביכול התעללות בחמאסניק. מטרתה? "להדוף תעמולה נגד צה"ל", כפי שטענה.
אך במציאות זו הייתה פעולה מכוונת לשיבוש חקירה, מרמה והפרת אמונים. הרכב הנטוש בחוף הצוק, מכתב הפרידה והנעדרוּת שגררה חיפושים נרחבים – כל אלה נראים כניסיון נואש לשנות את הנרטיב, אולי אפילו לשבש ראיות נוספות בעזרת הטלפון הנייד ש'נעלם' בים.
החקירה נגדה התרחבה והיא נעצרה, מה שמעלה חשדות כבדים לביוּם האירוע. וזו אינה טעות אישית; זו תסמונת של מערכת שבה הפרקליטות הצבאית הפכה לכלי בידי כוחות השמאל, המנסים להחליש את צה"ל מבפנים תוך הסתה נגד הלוחמים.
ג. הרשעוּת של הדיפ-סטייט מתגלה כאן במלוא עוצמתה.
זהו אותו מנגנון שמפעיל חקירות סלקטיביות, מדליף מידע לתקשורת כדי להפיל פוליטיקאים בעלי תודעת זהות יהודית-לאומית ומשמר נרטיב של 'כיבוש' ו'אשמה' – בניגוד לערכינו המדגישים צדקת דרך, עוז רוח ואמונה. הפצ"רית, שקבעה שאסור לצה"ל לפנות אוכלסייה עזתית משכונות כדי לאפשר תקיפה, שהכריחה את צה"ל לספק לאויב סיוע ועוד – לשפיכתו של כמה דם לוחמים תפיסתה אחראית?
הדיפ-סטייט עומד על דמם של לוחמים ("לא תעמוד על דם רעך"), תוך הגנה על אויבים.
הפרשה חושפת לכאורה, כיצד הפרקליטות הצבאית, בשיתוף עם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ובכירים בצה"ל ובפרקליטות המדינה, פועלת כרשת סבוכה שמטרתה לשמר שליטה והגמוניה גם במחיר פגיעה אנושה בביטחון הלאומי.
ד. אך כאן מגיעה נקודת האור: מינוי האלוף דוד זיני לראשות השב"כ.
זיני, אלוף במילואים בעל רקע יהודי-לאומי ובעל נאמנות אמיתית לעם, מונה לאחרונה לתפקיד, והוא ככל הנראה היה זה שהעביר את המידע הקריטי שהוביל לחקירה נגד הפצ"רית.
לפי הפרסומים בבדיקה אקראית עודכן זיני בממצאי פוליגרף של חשודים בפרשה והחליט להעביר את הפרטים לרמטכ"ל – צעד ששבר את מעגל ההסתרה.
מינויו, שהתרחש ימים ספורים לפני פריצת הפרשה, מוכיח כמה חיוני להחליף את ראשי הדיפ-סטייט באנשים בעלי ערכים אמיתיים.
זיני מייצג שינוי: לא עוד שב"כ המשתף פעולה עם כוחות חתרניים, אלא גוף הפועל למען האמת ולמען העם.
חשיפת הפרשה בזכותו מסמנת את תחילת התפרקות הדיפ-סטייט – סדקים המתרחבים עם כל הדחה, חקירה והתפטרות.
זה הרגע להתעורר. הפרשה חושפת את הרקב, אך גם את הפוטנציאל. עלינו לסלול דרך חדשה
ה. בעוד הדיפ-סטייט מתפורר, עלינו לשאול: מדוע אנו מבזבזים אנרגיה ברדיפה חסרת תועלת אחר גיוס חרדים?
כי זה מה שאמרו לנו בערוץ 12 שחשוב לעסוק בו? אותו ערוץ, שהעליל לעיני מאות מיליונים בעולם שחיילי צה"ל הם אנסים? האם מפני שהיועמ"שית, בת בריתה הקרובה של הפצ"רית, הורתה שזה הנושא הכי בהול? הסוגיה הזו, שמהונדסת אלינו כ'שוויון בנטל' ומתובלת בפסוקים יפים כמיטב המסורת, היא למעשה כלי הסחת דעת מטעם אותם כוחות.
במקום להתמקד בהחלפת המערכת המושחתת – באמצעות מינוי שופטים לאומיים, רפורמה בפרקליטות וחיזוק צה"ל מול אויבים חיצוניים – אנו נגררים לוויכוחים פנימיים המחלישים את העם. בין הציבורים המסכימים עם הערכים של כבוד ואהבה לזהותנו היהודית, של ריבונותנו בארץ, של כבוד לבחירת העם – אסור שיהיה פילוג!
זה כולל את כל המסורתיים, כל החרדים, כל הימניים ורוב הדתיים-לאומיים, אלו שלא הפכו להיות 'אידיוטים שימושיים' של בהרב-מיארה ותומר-ירושלמי.
רדיפת החרדים היא שנאה מיותרת, בעוד האיום האמיתי הוא הדיפ-סטייט שמפרק אותנו מבפנים.
מינוי ראש השב"כ מוכיח: שינוי אמיתי מתחיל בהחלפה, לא בכפייה.
ו. זה הרגע להתעורר. הפרשה חושפת את הרקב, אך גם את הפוטנציאל. עלינו לסלול דרך חדשה:
להסיר כל מכשול על חיינו. להתמקד בהחלפת הדיפ-סטייט, לחזק ערכים יהודיים ולבנות חברה אוהבת יהדות ומאוחדת.
בקיצור – לאפשר לעם ישראל לחיות על פי חפצו האמיתי.
רק כך ננצח – לא בוויכוחים שוליים, אלא במאבק משותף על הנשמה הלאומית.
בע"ה.