כיאה לתהליך התבגרות של אומה, עם ישראל עוסק בימים אלה בסוגיות מהותיות על צביונה של מדינת ישראל. זה טבעי, ואין צורך לצאת מפרופורציות כל פעם מחדש.

אז מהו הנושא המרכזי במדינה כיום?

האם הבעיה היא נבחרי הציבור, או 'שומרי סף' ופקידים שלקחו לעצמם סמכויות פוליטיות יתרות ומפירים את האיזונים החברתיים הנדרשים?

האם חילופי הגמוניה הוא תהליך היסטורי טבעי ולגיטימי, או שמא זהו אסון שיוביל אותנו לדיקטטורה?

נקודת המבט תלויה בדבר אחד מרכזי: מי האליטה שלך? מי קבוצת ההתייחסות שלך? את מי אתה מעריץ ואל מי אתה נושא את עיניך.

האם אתה נושא את עיניך ל'שומרי הסף' – לבג״ץ וליועמ״שית, לראש השב״כ ולגנרלים בדימוס, ל'פורום העסקים' וכדומה, והם מהווים עבורך מגדלור מוסרי?

או שאתה נושא את עיניך לעם ישראל, לנבחרי הציבור שלו, לאנשים שאתה עצמך בחרת בהם כדי לקדם את עולם הערכים שבו אתה מאמין?

האם אתה מכבד את הכרעת הרוב, או שאתה סופר רק את האנשים עם ׳הדעות הנכונות׳?

נקודת המבט תלויה בדבר אחד מרכזי: מי האליטה שלך? מי קבוצת ההתייחסות שלך? את מי אתה מעריץ ואל מי אתה נושא את עיניך

עיקר דבריי אינו מופנה אישית כלפי כל חותם וחותם, כמובן, אלא בעיקר נוגע לנוסח העצומה.

ברור לי שחלק מהחותמים יסכימו עם הדברים כאן, לאחר מבט מקיף ותשומת לב ל׳אותיות הקטנות׳.

ובכלל אנחנו אנשים מבוגרים, אין צורך להיבהל מביקורת. ביקורת עניינה להאיר את נקודות הכשל מבלי לאבד את החשבון הכללי.

א. ״שינויים עושים רק בהסכמה״?

בדיוק בשביל זה הלכנו לקלפי, כדי לעשות שינויים בהסכמה.

מדוע לאחר הבחירות ולאחר קבלת מנדט חדש מהעם צריך לדחות את השינויים?

שימו יד על הלב. האם לאחר שהימין שוב ייבחר מחדש ויקבל מנדט מהעם, האם אז זה יהיה לגיטימי שהוא יעשה שינויים, או שאותם בעלי כוח ושררה יסבירו שוב ושוב שזה לא 'בהסכמה רחבה'? האם אז החתומים מטה יכתבו נגדם עצומה ציבורית, שילמדו לקבל את הכרעת הרוב?

עשו מאמץ ועברו על השמות.

מעניין לראות שחלק מהאנשים החתומים בתחתית המודעה מתכוונים להגיע בשבוע הבא להפגנה שקוראת לגייס את כל החרדים.

האם לפתע מותר לממשלה לעשות שינויים גדולים שלא תחת הסכמה רחבה? האם כשאומרים 'הסכמה רחבה' – גם החרדים בפנים? או בעיקר אליטת השמאל?

ב. ״מכבדים את שלטון החוק״?

מדוע הקריאה הצינית היא רק לממשלה – ולא ליועמ״שית ולראש השב״כ?

מדוע לא פונים ליועמ״שית לרסן את עצמה? כותבי המודעה אפילו לא מנסים לייצר סימטריה, לדעתם יש רק אשמה אחת: הממשלה.

מדוע בכל פעם שהממשלה מפטרת מישהו יש לילה שלם של הפגנה וקריאה לשיתוק המדינה, אם זה חוקי? האמנם כולם מכבדים את שלטון החוק?

האם מדובר בתודעת חירותית, או שמא בתודעת עבדות לאליטה?

ג. ״נוהגים באחריות״?

מדוע הקריאה היא ל״אזרחים מכל הצדדים״?

האם הימין משתק את המדינה? חוסם כבישים? קורא לסרבנות?

צר על הכנסת? פתאום צץ שיח הסימטריה השקרי?

איננו מתקרבים לשום אסון ולשום מלחמת אזרחים.

גם אם יהיו כאלה שממש יתעקשו על כך.

ה'אסון׳ לדעתי הוא הטהרנות, תודעת העבדות והפלסטלינה שקובעת כל פעם מחדש מה מוסרי ומה לא מוסרי.

נשמור על תודעת חירות, לא ניפול למניפולציות ולא נשעבד את התודעה שלנו להגמוניה מתחלפת שרוצה לשמר בכל מחיר את כוחה הפוליטי

זוהי עצלות מנטאלית, אינטלקטואלית וסוציולוגית להשתמש שוב ושוב באותה מערכת הפעלה, גם כשכל המרכיבים מסביב משתנים. ‘הסכמה רחבה׳ היא קריאה המופנית תמיד לריבון, ולעולם לא לפקידים שאינם נבחרים ושמעולם לא קיבלו מנדט מהציבור להחליט. כדאי לשים לב לזה.

היכולת להשתחרר מהאליטה שמעצבת את המוסר של הדתיים היא צו השעה.

כשהם רוצים – ערך האחדות הכי חשוב, וכשהם מחליטים אז גיוס חרדים בכפייה הוא הכי חשוב, גם על חשבון האחדות.

נשמור על תודעת חירות, לא ניפול למניפולציות ולא נשעבד את התודעה שלנו להגמוניה מתחלפת שרוצה לשמר בכל מחיר את כוחה הפוליטי.

ובעיקר, לא נופעל כל פעם מחדש כי מישהו החליט שוב לשבור את הכלים ולא לכבד את הדמוקרטיה ואת הבחירות.

שבת שלום!