בדומה למערכת המשפט והביטחון, גם האקדמיה לא רואה את עצמה כפופה לנבחרי הציבור או לערכי העם- המחקר הרי מחויב ל״חופש אקדמי״. לכאורה.
להיפך, הם מרגישים האנשים הכי נאורים שיש במדינה.
אינני מדבר על כל פרופסור באופן פרטי, אלא על המערכת באופן כללי.
אפשר היה לראות זאת בזמן הרפורמה המשפטית כאשר רבים מראשי האקדמיה התאגדו וכתבו נגד הרפורמה המשפטית. ״ציפוף שורות״ מסוכן וחשיבה עדרית של מי שאמונים על חופש הבעת דעה וביטוי.
אפשר גם לראות זאת בשיח האקדמי הרדיקלי בכל מיני סוגיות של "זכויות אדם" המתעדפות אויב על אוהב ושכלל לא משקפות את ערכי העם .
האמת, שרוב התרבות הפרוגריסיבית שנמצאת בעולם בכלל, ובישראל בפרט, נעוצה עמוק באקדמיה ובמחקרים שלהם.
(מחנכים דתיים חושבים ש׳תהליך הנשירה׳ של הנוער הדתי ברובו מתבצע בצבא, אך האמת שחלק ניכר ממנו הוא באקדמיה).
שורש החטא הוא היוהרה לחשוב שהכל מתחיל ונגמר בשכל הנאור, במחשבה שהאדם בשכלו מסוגל לשלוט בעיצוב ההיסטוריה והטבע (כתבנו זאת בעבר על הנאורות).
תפקיד יו"ר ועד מנהל זהו לא אדם בודד שמחזיק שלט בהפגנה, זהו קצה קרחון של שיח אלים, אך מעונב שמתנהל באקדמיה במשך שנים רבות.
האיש הזה אחראי על מינויים של בכירים במוסד האקדמי שלו, אותם הואמ ממנה על פי עולם הערכים שלו ללא כל שקיפות ציבורית (בדומה למערכת הביטחון והמשפט).
אנחנו רגילים לחשוב שאנשים שצועקים או מדברים עם הידיים הם אנשים אלימים, אבל האמת היא שהם הרבה פחות מסוכנים מאנשים שמדברים בקור רוח מקפיא על רצח ראש ממשלה. האידאולוגיה הקרה שנוטלת מהאדם את צלם האלוהים שלו היא הרבה יותר קרובה לגרימת רצח מאשר אדם שכועס על חבירו.
למרות שאנשי האקדמיה, בדומה לשופטי בג"ץ, אומרים שאין להם שנאה או כעס, אלא כל המחקרים והאמירות שלהם נובעות משכל אוביקטייבי טהור, זהו קשקוש מוחלט. הם בני אדם בדיוק כמונו, גם אם הם עוטפים את דבריהם במילים גבוהות.
גם ההתבטאות הזו על נתניהו היא מלאת שנאה.
אנשי האקדמיה הם לא פחות מסוכנים מצייצן בטוויטר שהמשטרה עצרה משום שכתב נגד בנט.
במדינה דמוקרטית – יו"ר הוועד הזה היה נלקח למרתפי השב"כ לחקירה בחשד להסתה נגד ראש ממשלה.
אז למה בעצם זה לא קרה?
כי דמו של ראש הממשלה הותר לחלוטין. שנים של הסתה ודמוניזציה עשו את שלהן.
לא רק שלא צריך/אסור לדבר אליו בכבוד, אלא אפשר לייחל למותו. מצמרר.
שלא נתפלא אם אחד מ׳דלת העם׳ יקח זאת חלילה לפסים מעשיים.
בזמן מחאות אוסלו היו אמירות קשות נגד רבין ז״ל, אך היו לא מעט אנשי רוח ורבנים שמחו נגד סגנון השיח הזה. אך עכשיו אותם אנשי רוח ורבנים נעלמו.
כמעט אין מי שמגן על כבודו הלאומי (שלא נדבר על כבוד אישי, זה בכלל אסור). מחשש שיקראו לו "ביביסט".
מי מאיתנו רוצה שיקראו לו כך? וכך הגענו למדרון חלקלק בו אנשי השכל של המדינה, האליטה בכבודה ובעצמה! לא דלת העם, שמחים אם דמו של ראש הממשלה יישפך ואין גינוי ציבורי לכך מקיר לקיר. ביזוי כבודו של ראש הממשלה מכוון גם לביזוי בוחריו.
באופן מפתיע, אלו יהיו גם האנשים הנאורים שיאמרו "בנפול אויבך אל תשמח" על נשיא איראן או מחבל שמת.
אבל על מנהיג ימני שמת? תשמח גם תשמח. זהו עיוות שכלי חולני שמוכרחים לשים לו גבולות.
ישנו ארגון הרבנים שהוקם לאחר רצח רבין, קמה קבוצת רבנים ששאלה את עצמה מה אפשר לעשות כדי להקטין את השסע בחברה הישראלית.
בהחלט יוזמה ראויה.
אך מדוע איננו שומעים מהם מילות גינוי סביב הקריאות לרצח ראש הממשלה נתניהו? האם הפנמנו את הלקח מרצח רבין?
בתקופת בנט היו קריאות להחרים את הזמנתו להגעה לנאום במרכז הרב.
אותם רבנים מיד הוציאו מכתב רבנים בו כתבו "אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם וכו'" (בגוגל- "מכתב רבנים קרא שלא להחרים את בנט"). והנה כאן, בקריאות ההחרמה של ראש הממשלה בטקסים הממלכתים מדוע לא יצאה שום קריאה? צרצרים.
אינני מדבר רק על אותו ארגון, אלא פונה באופן כללי לרבני ישראל. האם לא יכול להתבצע כאן רצח נוסף של ראש ממשלה? האם לא הגיע הזמן לשים גבולות לשיח של רמטכ"לים, פרופסורים ורופאים? מדוע הגינויים לא יכולים להיות גם כלפי אליטה קיצונית שמסיתה לאלימות ועבריינות?
אומרים לנו שהשמאל לא יכול לבצע מעשי רצח, אלא רק ימניים ודתיים. כי השמאל נאור והימין אלים.
המחשבה הזו קשורה גם לעובדה שסוגיית ׳הסזון׳ ירדה באופן מפתיע מלימודי ההיסטוריה.
כשמאלני וחילוני לשעבר הרשו לי לחדש לכם שגם שמאלנים כועסים ושונאים, בדיוק כמו ימניים.
כולנו בני אדם. ובני אדם זקוקים לגבולות, אחרת חלילה עלולים להגיע לרצח.
אני מקווה שאותו אדם יפוטר ממשרתו ויהיה מוקע חברתית ותרבותית כדי לשמש קו אדום לשיח האלים והקיצוני הזה, כן בעיקר באקדמיה.
כי כשהראש רקוב כל הגוף רקוב, והגיע הזמן להבריא אותו.