א. ערפל כבד וסמיך יושב על המציאות ומקשה על הראייה הבהירה.

בוודאי בשעת מלחמה.

זהו אתגר קבוע לאדם ולחברה.

בוודאי כשמנגנוני עיצוב התודעה משדרים רפיסות, חולשה ופיזור.

הררי מלל, מניפולציות רגשיות, סערות הקמות ויורדות במהירות מסחררת, רעש מחריש אוזניים ועוד.

ב. אבל נושא אחד מרכזי נמצא על הפרק מאז שמחת תורה התשפ״ד:

הניצחון במלחמה!

הנושא הזה לא ירד מהשולחן בשום שלב, והוא צריך כעת יותר מתמיד להיות בראש מעיינינו.

כל נושא וכל אדם המקדמים את הכרעת האויב עד הניצחון המוחלט – ממוקדים היטב במטרה, ומעידים על עצמם שהם רואים נכוחה את המציאות הלאומית.

ומי שלא – מעיד על חוסר הבנה או על כוונת זדון סמויה.

תחליטו אתם.

אם רצת לאחור להביא אלונקות בשעה שגייסות האויב מסתערים ופורצים את הקווים וכל סיוע בקו הקדמי נדרש כאוויר לנשימה, אתה לא ממוקד

ג. עיסוק שאינו ממוקד ברגעי ההכרעה הללו דומה לאדם שאשתו בחדר לידה ברגעים דרמטיים והוא מתעסק בתשלום חשבונות המים והחשמל.

גם זה הרי חלק ממשימות הבית, לא?

או דומה לכבאי, שברגע האמת במקום להתמקד בכיבוי מוקד השריפה מתעסק בהשקיית העציצים שבבית.

גם הם הרי חלק מהבית, לא?

ויותר מכך, דומה הדבר לאדם שבמקום להצטרף לכוח המסתער בקו הראשון בעת פוגרום מצמרר ולעצור את השטף – דואג לסדרי ההלוויות ולפרחים, או אפילו להביא מים לכוח המסתער במקום לירות כדור מדויק באויב.

ד. בדרך כלל זה לא יהיה כל כך חריג וקל לזיהוי. הרי מים וציוד רפואי נדרשים בהחלט בשדה הקרב. השאלה הגדולה תהיה העיתוי המדויק שבו הצעד הזה מבוצע, והאם בכוחך לסייע באירוע המרכזי או לא.

אם רצת לאחור להביא אלונקות בשעה שגייסות האויב מסתערים ופורצים את הקווים וכל סיוע בקו הקדמי נדרש כאוויר לנשימה, אתה לא ממוקד.

האם אתה פושע? חס ושלום.

אתה פשוט לא ממוקד.

ייתכן שאתה סתם פוחד בטבעיות, כבן אנוש, ולכן אתה מסייע סיוע שהוא אומנם חשוב, אך אתה לא ממוקד. מה המניע שלך לריצה לאחור?

רק אתה והיושב במרומים תדעו, כנראה.

ה. לא תמיד קל לזהות כאלה שאינם ממוקדים.

הם משתמשים בערכים חשובים ובצורך לתקן תיקונים נדרשים באומה, אבל עושים זאת בידיים גסות. במקום לסייע הם מוסיפים לקושי ולאתגר הקיימים ממילא, ובטהרנות המעידה על מניעים אחרים.

דומה הדבר לפצוע בתהליכי שיקום קשים ומפרכים המצליח סוף סוף להתקדם – והם, הלא ממוקדים או המזיקים הסמויים, במקום לתמוך, לעודד, לסייע ולמחוא כפיים, אומרים לו: ״חבל, רק 100 מטר הצלחת לרוץ? זה לא שווה בכלל״.

המזיקים חושפים את פניהם האמיתיות כשהם מדברים בחוסר עקביות מגוחכת.

כך אביגדור ליברמן למשל, שטען בעבר שחייבים לכבוש את עזה ושהמטה הכללי דומה לסניף של מפלגת מרץ, טוען כעת שממשלה שלא מקשיבה לדרג הצבאי פועלת בניגוד לשיקולי ביטחון.

האם נעמוד במשימה הזו? הרבה תלוי במיקוד שכל אחד מאיתנו נדרש לו

ו. כל לוחם יודע גם שבשעת קרב, תוך כדי הסתערות, לא מטפלים בנפגעים. אחרת יהיו עוד ועוד כאלה והנזק יגבר על התועלת.

זו החלטה קשה, המחייבת נפש מוצקה, בהירה מוסרית ומיקוד חד.

רק כך ניתן יהיה לנצח ואף לשמור המסגרת כולה.

וכך גם ברגעים הללו שבהם נדרשת הכרעה לאומית כללית לחיסול החמאס והשמדתו.

ז. אנו מצויים בשעה היסטורית. העולם המערבי נמצא במשך שנים בנסיגה מוסרית ותפקודית ביחס להכרעת הרוע במקום בחיים לצידו.

זהו תפקידנו – להוביל את המסר הזה בלי למצמץ ולהיות אור אמיתי לגויים.

לא אור חלוש ומעומעם, אלא אור יקרות של אומה גיבורה ונחושה במלחמתה המוסרית.

האם נעמוד במשימה הזו? הרבה תלוי במיקוד שכל אחד מאיתנו נדרש לו.

ח. בפרשת השבוע השבת קוראים את הפסוק ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״.

המשמעות של הפסוק הזה היא, בקצרה, היכולת לרכז את המבט ולהבין שהכל הכל יוצא ממקור אחד וקשור למקור אחד. לא ריבוי כוחות ואלים, אלא מבט אחדותי וממוקד.

ולעיתים כדי להבין את זה צריך פשוט לעצום את העיניים ולהתרכז.

שבת שלום!