---
title: על מיקוד, חדות מבט ו'שמע ישראל'
author: אודי בן חמו
date: 2025-08-08
url: https://www.solelim-derech.co.il/security/368
---

# על מיקוד, חדות מבט ו'שמע ישראל'

<p><iframe title="Spotify Embed: על מיקוד, חדות מבט ו&amp;apos;שמע ישראל&amp;apos;" width="100%" height="152" frameborder="0" allowfullscreen allow="autoplay; clipboard-write; encrypted-media; fullscreen; picture-in-picture" loading="lazy" src="https://open.spotify.com/embed/episode/1OOAVqm5GdPglLXHbhjLpe?si=YtYiLvwcT866lirxp8kpsg&#038;utm_source=oembed"></iframe></p>

<p>א. ערפל כבד וסמיך יושב על המציאות ומקשה על הראייה הבהירה.</p>
<p>בוודאי בשעת מלחמה.</p>
<p>זהו אתגר קבוע לאדם ולחברה.</p>
<p>בוודאי כשמנגנוני עיצוב התודעה משדרים רפיסות, חולשה ופיזור.</p>
<p>הררי מלל, מניפולציות רגשיות, סערות הקמות ויורדות במהירות מסחררת, רעש מחריש אוזניים ועוד.</p>

<p>ב. אבל נושא אחד מרכזי נמצא על הפרק מאז שמחת תורה התשפ״ד:</p>
<p><strong>הניצחון במלחמה!</strong></p>
<p>הנושא הזה לא ירד מהשולחן בשום שלב, והוא צריך כעת יותר מתמיד להיות בראש מעיינינו.</p>
<p>כל נושא וכל אדם המקדמים את הכרעת האויב עד הניצחון המוחלט – ממוקדים היטב במטרה, ומעידים על עצמם שהם רואים נכוחה את המציאות הלאומית.</p>
<p>ומי שלא – מעיד על חוסר הבנה או על כוונת זדון סמויה.</p>
<p>תחליטו אתם.</p>

<blockquote><p><strong>אם רצת לאחור להביא אלונקות בשעה שגייסות האויב מסתערים ופורצים את הקווים וכל סיוע בקו הקדמי נדרש כאוויר לנשימה, אתה לא ממוקד</strong></p></blockquote>

<p>ג. עיסוק שאינו ממוקד ברגעי ההכרעה הללו דומה לאדם שאשתו בחדר לידה ברגעים דרמטיים והוא מתעסק בתשלום חשבונות המים והחשמל.</p>
<p>גם זה הרי חלק ממשימות הבית, לא?</p>
<p>או דומה לכבאי, שברגע האמת במקום להתמקד בכיבוי <strong>מוקד השריפה</strong> מתעסק בהשקיית העציצים שבבית.</p>
<p>גם הם הרי חלק מהבית, לא?</p>
<p>ויותר מכך, דומה הדבר לאדם שבמקום להצטרף לכוח המסתער בקו הראשון בעת פוגרום מצמרר ולעצור את השטף – דואג לסדרי ההלוויות ולפרחים, או אפילו להביא מים לכוח המסתער במקום לירות כדור מדויק באויב.</p>

<p>ד. בדרך כלל זה לא יהיה כל כך חריג וקל לזיהוי. הרי מים וציוד רפואי נדרשים בהחלט בשדה הקרב. השאלה הגדולה תהיה <strong>העיתוי המדויק</strong> שבו הצעד הזה מבוצע, והאם בכוחך לסייע באירוע המרכזי או לא.</p>
<p><strong>אם רצת לאחור להביא אלונקות בשעה שגייסות האויב מסתערים ופורצים את הקווים וכל סיוע בקו הקדמי נדרש כאוויר לנשימה, אתה לא ממוקד</strong>.</p>
<p>האם אתה פושע? חס ושלום.</p>
<p>אתה פשוט לא ממוקד.</p>
<p>ייתכן שאתה סתם פוחד בטבעיות, כבן אנוש, ולכן אתה מסייע סיוע שהוא אומנם חשוב, אך אתה לא ממוקד. מה המניע שלך לריצה לאחור?</p>
<p>רק אתה והיושב במרומים תדעו, כנראה.</p>

<p>ה. <strong>לא תמיד קל לזהות כאלה שאינם ממוקדים.</strong></p>
<p>הם משתמשים בערכים חשובים ובצורך לתקן תיקונים נדרשים באומה, אבל עושים זאת בידיים גסות. <strong>במקום לסייע הם מוסיפים לקושי ולאתגר הקיימים ממילא, ובטהרנות המעידה על מניעים אחרים</strong>.</p>
<p>דומה הדבר לפצוע בתהליכי שיקום קשים ומפרכים המצליח סוף סוף להתקדם – והם, הלא ממוקדים או המזיקים הסמויים, במקום לתמוך, לעודד, לסייע ולמחוא כפיים, אומרים לו: <strong>״חבל, רק 100 מטר הצלחת לרוץ? זה לא שווה בכלל״.</strong></p>
<p>המזיקים חושפים את פניהם האמיתיות כשהם מדברים <strong>בחוסר עקביות מגוחכת</strong>.</p>
<p>כך אביגדור ליברמן למשל, שטען בעבר שחייבים לכבוש את עזה ושהמטה הכללי דומה לסניף של מפלגת מרץ, טוען כעת שממשלה שלא מקשיבה לדרג הצבאי פועלת בניגוד לשיקולי ביטחון.</p>

<blockquote><p>האם נעמוד במשימה הזו? <strong>הרבה תלוי במיקוד שכל אחד מאיתנו נדרש לו</strong></p></blockquote>

<p>ו. כל לוחם יודע גם שבשעת קרב, תוך כדי הסתערות, לא מטפלים בנפגעים. אחרת יהיו עוד ועוד כאלה והנזק יגבר על התועלת.</p>
<p>זו החלטה קשה, המחייבת נפש מוצקה, בהירה מוסרית ומיקוד חד.</p>
<p>רק כך ניתן יהיה לנצח ואף לשמור המסגרת כולה.</p>
<p>וכך גם ברגעים הללו שבהם נדרשת הכרעה לאומית כללית לחיסול החמאס והשמדתו.</p>

<p>ז. אנו מצויים בשעה היסטורית. העולם המערבי נמצא במשך שנים בנסיגה מוסרית ותפקודית ביחס להכרעת הרוע במקום בחיים לצידו.</p>
<p><strong>זהו תפקידנו – להוביל את המסר הזה בלי למצמץ ולהיות אור אמיתי לגויים.</strong></p>
<p>לא אור חלוש ומעומעם, אלא אור יקרות של אומה גיבורה ונחושה במלחמתה המוסרית.</p>
<p>האם נעמוד במשימה הזו? <strong>הרבה תלוי במיקוד שכל אחד מאיתנו נדרש לו.</strong></p>

<p>ח. בפרשת השבוע השבת קוראים את הפסוק <strong>״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״.</strong></p>
<p>המשמעות של הפסוק הזה היא, בקצרה, היכולת לרכז את המבט ולהבין שהכל הכל יוצא ממקור אחד וקשור למקור אחד. לא ריבוי כוחות ואלים, אלא מבט אחדותי וממוקד.</p>
<p><strong>ולעיתים כדי להבין את זה צריך פשוט לעצום את העיניים ולהתרכז.</strong></p>

<p>שבת שלום!</p>