א. 'טקטיקת המדוכאים' של הרוע
הרוע המזוקק של הנאציזם היה בוטה ושקוף. הוא התבטא בעוצמה ברוטאלית נגד עם חלש ונרדף. הרוע המזוקק הזה לא פג מן העולם, אך הטקטיקה השתנתה.
כיום, עם ישראל כבר לא עם חלש ונרדף. ישראל היא מעצמה. והעולם המערבי כבר לא מסוגל לגייס עוצמה ברוטאלית בסגנון הנאציזם. הוא צריך טקטיקה חדשה, עם מראית עין של חמלה.
בהשראה של טקטיקות פרוגרסיביות, הרוע אימץ פרצוף אחר. פרצוף של מסכנות ונרדפות.
אותו רוע מזוקק יודע להתחפש היטב לנרדף, ולהציג את עם ישראל כברוטאלי. זה כלי הנשק העיקרי שלו. זו כל תקוותו.
הרוע החמאסי יודע ליצור שילוב מדהים של רוע נאצי עם קורבנוּת פרוגרסיבית, שאיפת השמדה יחד עם פשיטת טלפיים מתחסדת של מדוכאים. חמאס ושותפיו במערב ממקסמים את התדמית הזו. רק היא משאירה אותם בחיים מצד אחד, ומכופפת את ישראל מצד שני. הם למדו ליצור את הפוזיציה המוסרית המתאימה כדי להצליח במזימת ההשמדה.
'קמפיין הרעב' הוא כלי הנשק המתעתע של הרוע הכי מזוקק שניתן לדמיין. הוא כל כך קריטי להצלחה שלהם, שהם מוכנים להשתמש בכל שיטות הרמייה כדי להצליח בו.
ואם שיטות הרמייה לא עוזרות, הם גם מוכנים להרעיב את עמם כדי להצליח לקפל את המערב ואת ישראל.
'קמפיין הרעב' הוא כלי הנשק המתעתע של הרוע הכי מזוקק שניתן לדמיין
ב. שני מעגלי השקר של קמפיין הרעב של עזה
- מצור על עזה עד לכניעה – זה המעשה המוסרי; ויתור עליו הוא אכזריות. פשוט כך. מצור עד כניעה על חברה שחרטה על דגלה את השמדתנו הוא הוא הבחירה המוסרית. תספוק של עזה תוך שהם מחזיקים בשבויים וממשיכים לנסות להשמיד את ישראל הוא מעשה אכזרי. מסיבות של לחץ חיצוני ופנימי של מבקשי רעת ישראל, שמטרתם העיקרית היא למנוע הכרעה בעזה (מדינות זרות, גורמים משפטיים ישראליים, קמפיינים של ארגוני שמאל), ישראל ויתרה לרגע על המצור. אפילו למצור עם נקז לאזור הומניטרי, שעומד בכל קריטריון של הדין הבין-לאומי, קוראים בערוצי תבהלה ישראליים 'מחנה ריכוז'. מעולם לא היה טשטוש מרושע ושקרי כזה בין טוב לרע.
- ישראל הצליחה לרבע את המעגל ולהתקדם להכרעה גם תחת המגבלה הבלתי מוסרית של תספוק האויב תוך כדי מלחמה. לכן הקמפיין החמאסי היה חייב לעלות שלב – אי אפשר לתת לישראל להכריע. הם מוכרחים לייצר באופן מלאכותי משבר של רעב. עושים זאת בעזרת תמונות שקריות (ילדים חולים ללא קשר לרעב, תמונות ישנות שאינן מעזה, פוטושופ, זוויות צילום שקריות, AI), ולא מעט בעזרת ארגונים ואנשי תקשורת בין-לאומיים ואף ישראליים החולים בסינדרום שנאת ישראל, שלמעשה, למרבה הזוועה, ממש רוצים שחמאס ירמו אותם. ממשיכים לפמפם קמפיין של רעב, ואם הקמפיין לא מספיק ולא משכנע – חמאס יתנגדו לחלוקת האוכל החוקית וירעיבו את האוכלוסיה כדי להצליח בקמפיין בכל מחיר.
ג. מדוע וכיצד נפל השמאל הישראלי למלכודת הזו?
'קמפיין ההרעבה' התחיל אצל שונאי ישראל ומהם הגיע לשוליים הסהרוריים של השמאל הישראלי הקיצוני ביותר, הנגוע במנגנוני השמדה עצמיים. כעת הוא זלג ללב השמאל, לערוצי התבהלה, לנשיאי האוניברסיטאות, ועוד. כיצד אלה הפכו את עצמם לשותפים לתעמולת חמאס להשמדת ישראל? כיצד המוסר המושחת הזה השתלט עליהם?
הנפילה לחשיבה מוסרית מושחתת מתחילה באיבוד המשמעות המוסרית של הקיום הלאומי היהודי. אם יהודי אינו חש משמעות מוסרית בקיום הלאומי של עצמו, הוא מנסה לקבל משמעות מוסרית מייסורי מצפון שמא הוא מדכא אחרים. צורת החשיבה המוסרית המעוותת הזו גורמת לגורמים משפטיים לעוות את הדין הבין-לאומי ולהורות לתספק את האויב, לגורמים תקשורתיים להדהד את תעמולת חמאס על הרעבה, ולאנשי אקדמיה לשתף פעולה עם תעתועי השטן.
השקיעה הנוראה באגו טריפ המוסרי של הלקאה עצמית הופכת אותם לכלי שרת בתעמולה להשמדת ישראל.
צריך לבוז לקמפיין המרושע הזה, ולהוקיע כל מי שמקדם אותו. הוא סכנה קיומית לא רק לעם ישראל, אלא גם לתודעה מוסרית בסיסית של בני אדם
הכל מתחיל בתודעה. אובדן הערך המוסרי של הקיום הלאומי היהודי יוצר את התנאים לנפילת גורמים בשמאל לעיוותי החשיבה המוסריים השפלים ביותר.
צריך לבוז לקמפיין המרושע הזה, ולהוקיע כל מי שמקדם אותו. הוא סכנה קיומית לא רק לעם ישראל, אלא גם לתודעה מוסרית בסיסית של בני אדם. הוא משתף פעולה עם מזימות נאציות בטקטיקה פרוגרסיבית מתחסדת. הוא מזקק לקיצון את הקינה של ישעיהו "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע".
ד. הקשו את ליבם
כיון ש'קמפיין ההרעבה' מטרתו להכניע את ישראל ולא להאכיל את העזתים, הצלחתו גורמת בעיקר להקשחת ליבו של חמאס. אין להם סיבה לוותר על משהו. הם מקבלים עידוד מההצטרפות של גורמים בין-לאומיים וישראליים לקמפיין שלהם. הם מאמינים ביכולתם לגרום לישראל לחזור לגבולות אושוויץ של גדר המערכת, מטרים ספורים מבארי ומניר עוז, ולשקם את כל עוצמתם הצבאית.
אך אולי הקשחת ליבם תתהפך על ראשם. אם נדע להחזיק מעמד, לא להתייאש, לחרוק שיניים ולהתמיד בנחישות בדרך שלנו, הקמפיין שלהם יתהפך על ראשם ויזרז את הכנעתם, ואת גילוי הצדק בעולם.
קראו את המכתב הבא, ואת התגובה שכתב לנו חבר סגל באחת האוניברסיטאות, שביקש להישאר בעילום שם שמא יפגעו בו:
איש המדע אוהב לחקור
איש המדע אוהב ידע
איש המדע אוהב עובדות
איש המדע מחבר 1+1
איש המדע מביט על המציאות נכוחה
איש המדע מסיק מסקנות
פשוט, כי איש המדע אוהב אמת
איש המדע לא ינוח עד שימצא את האמת
איש המדע יודע שהאמת לא משתנה גם שיש זרם חזק בחוץ
וכצריך, איש המדע יודע לשחות נגד הזרם, אבל תמיד עם האמת
אז כנראה המסקנה המבקשת כאיש מדע היא:
כנראה כמה פרופסורים נכבדים אינם אנשי מדע!
לא רק שלא מעניינים אותם החטופים (שכן חיזוק החמאס במשאיות אוכל = פגיעה ביכולת לשחררם)
לא רק שלא מעניינים אותם חללי צה"ל
לא רק שלא מעניינים אותם סיכון חיילי צה"ל הצריכים להתמודד עם מחבלי חמאס דשנים היוצאים ממנהרות הטרור עם RPG
לא רק שלא מעניינים אותם סטודנטים הקורסים תחת נטל המילואים בתנאי מלחמה לא רציונליים
לא רק שלא מעניינים אותם תושבי הדרום החשופים להמשך התקיימותו של החמאס
אלא יותר מכל
"לא מעניינת אותם האמת"
כי האמת הפשוטה היא: "אין רעב בעזה"
כי:
משאיות המזון נכנסות עוד ועוד
כי כל עזתי שרוצה יכול לעבור לרפיח ולקבל את מנת המזון באופן סדיר וישיר
כי אין אפילו תיעוד רציני אחד של תמונות רעב אותנטיות (מוזמנים לעקוב באבו עלי אקספרס)
כי ישראל מספקת חשמל ואינטרנט
אז אם אותם פרופסורים הם אנשי מדע
אם אותם פרופסורים באמת אכפת להם מהחטופים
אם אותם פרופסורים באמת אכפת להם מחיילי צה"ל
אם אותם פרופסורים באמת אכפת להם ממשרתי המילואים
אז הם מתכבדים להשתמש בכישוריהם ולקדם את האמת ולא לקדם את דעתם הפוליטית על חשבון האמת תוך שימוש בכלי תעמולה של החמאס.
ואגלה לכם סוד קטן מלב אל לב, בהבעת העמדה אתם לא רק פוגעים באמת ובמוסר אלא גם במוניטין שלכם כאנשי מדע וכאנשי אמת.
האמת היחידה שלא תשרוד היא זו שיפחדו לומר אותה.
וקם פה דור צעיר שלא מפחד ולא יפחד לומר את האמת הגדולה:
