א. החל מרגע חידוש הלחימה בעזה – נפתח קמפיין ש'מסביר' מדוע המלחמה אינה לגיטימית. התקשורת, שתפקידה לתווך את המציאות, משמיעה בעיקר קול אחד – שהמלחמה הזו מגיעה ממניעים פסולים. הטענה שראש הממשלה פתח במלחמה כדי להשתיק את הביקורת נגד פיטורי ראש השב״כ היא מופרכת, משום שראש השב״כ בעצמו תמך בקיום המבצע הזה בזמן הזה. אבל את מי שנמצא בפסיכוזת המונים, העובדות לא מעניינות. בתאגיד השידור הציבורי, שאמור להיות אובייקטיבי ולהשמיע את כל הקולות, נשמע רק קול אחד: נגד הממשלה. גם תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה״ל, ראיינה אתמול במשך יום שלם משפחות שכולות והורי חטופים שטוענים שהמבצע הזה הוא טעות. גלי צה״ל אמורה להיות ״הבית של החיילים״. מה אמור לחשוב חייל שנלחם בעזה כשהוא שומע את התחנה הצבאית, הממומנת על ידי משרד הביטחון, אומרת שהמבצע הזה מיותר? ומניין הידע והוודאות שלהם שהמבצע הזה יהרוג את החטופים? איזה ציבור מייצג תאגיד השידור הציבורי, ואילו חיילים מייצגת התחנה הצבאית? מרוב דמוניזציה לנבחרי הציבור, כל מי שתוקף אותם נחשב "נאור" ו"דמוקרטי", וכל מי שמגבה אותם נחשב ״ביביסט״. הביקורת הפכה להיות הדעה היחידה.

איזה ציבור מייצג תאגיד השידור הציבורי, ואילו חיילים מייצגת התחנה הצבאית?

ב. מה בדיוק הופך את המלחמה הזו להיות ״שנויה במחלוקת״ ו״ללא הסכמה לאומית רחבה״? כידוע, הכל תלוי במבטו של המתבונן. מי שמעריץ את האליטה השמאלנית בטוח שהמלחמה הזו שנויה במחלוקת. אך עבור האדם הממלכתי והמכבד את הדרג המדיני, את הדרג הצבאי ואת השב״כ – המלחמה הזו היא בקונצנזוס, משום ששלושת הדרגים האלו יחד הסכימו שיש לצאת למבצע הזה. זה בסדר לבקר את הממשלה והדרג הצבאי על המהלכים שלהם; אך במקרה שלנו, לטעון שהמלחמה אינה בקונצנזוס רק בגלל ש'מחאת קפלן' ותקשורת השמאל מתנגדות לה – האם זה מה שמוציא אותה מהקונצנזוס?! מדובר בטענה שנובעת משעבוד מנטלי לשמאל ולא מקריאת המציאות. מי שגדל עם רגשי נחיתות ונושא עיניו בהערצה לאליטה השמאלנית, מעצב תפיסות עולם עקומות הבזות לנבחרי הציבור ובכך מייצרות עיוות מוסרי.

ג. מדוע חמור שמאמר הטוען שהמלחמה אינה בקונצנזוס פורסם בכותרת ראשית בערוץ תקשורת דתי?

כשאדם נכנס לערוץ תקשורת דתי הנחשב ׳משלנו׳, הוא מכבה בדרך כלל את חיישני הביקורת שלו. כמו אדם שנכנס למסעדה שיש לה תעודת כשרות, שלא בודק אם יש תולעים בחסה. לשים בכותרת ראשית מאמר הטוען שחצי מהעם אינו תומך במלחמה הזו, כאשר מדובר בהתנגדות של מיעוט רדיקלי, זו הטעיית הציבור במכוון.

יתרה מזאת. השיטה שבה השמאל עובד בכדי לשכנע את הציבור הדתי עוברת דרך ״דתיים תמימים״; שהרי באופן פשוט אדם דתי-ימני לא יזדהה עם השמאל הרדיקלי, לשם כך הוא זקוק לגורם מתווך. כמשל הלקוח מהתורה, הנחש לא היה יכול לפתות את אדם, הוא היה זקוק לתיווך של חווה. גם במשל הלקוח מהביולוגיה, דרווין טען שאחד החורים בתיאוריית האבולוציה שלו הוא אי הימצאותם של ״מאובני מעבר״, כלומר, שרידים המראים שהיו צורות חיים המדגימות מעבר אבולוציוני בין שלבים. ובנמשל: כדי שתהיה אבולוציה רעיונית, צריך גורם מתווך ומקשר. לכן הם מגיעים לעיתונאים הדתיים – איתם קל לדתיים להזדהות וכלפיהם מופעל פחות חוש ביקורת. כך עושים גם בקורסים, בעמותות ובארגונים עם נטייה שמאלנית כגון מכון מנדל, הרבעון הרביעי וכדומה: הם יביאו מטעמם מרצה דתי לדתיים ומרצה חרדי לחרדים, כדי לשכנע יותר בקלות דרך השיוך הסוציולוגי.

ההיסטוריה עוד תשפוט את מי שלא תמך במאמץ הלאומי ובלוחמים הגיבורים בשעת מלחמה בגלל חשבונות קטנים

ד. מדינה וצבא זקוקים בשעת מלחמה לגיבוי ציבורי, בעיקר הלוחמים הגיבורים שמחרפים נפשם בעזה. יש לנו מספיק לוחמה פסיכולוגית מצד האויב ואיננו זקוקים ללוחמה פסיכולוגית מבית. בעת החשובה שבה אנו נמצאים, עלינו לפתח ביתר שאת חירות תודעתית וחשיבה ביקורתית, במיוחד כשאנחנו צורכים תקשורת, גם באתרים דתיים. כל אדם בוגר יודע שלא רק לפוליטיקאים יש אינטרסים, אלא גם לערוצי תקשורת ולעיתונאים. גם להם יש אג׳נדה. תדאגו לצרוך תקשורת מעיתונאים המתאימים לאג׳נדה שבה אתם מאמינים, ולא מכאלו התוקפים את מדינת ישראל ואת צה״ל בזמן מלחמה.

ה. הערב כתב נפתלי בנט, שהיה ראש ממשלה, ברשתות שלו, שבעקבות גילויים חדשים בפרשת 'קטאר-גייט' – ״אין להם (לממשלה) סמכות מוסרית לשלוח חיילים לקרב״. כל פעם מעלים תירוץ אחר למה הממשלה לא לגיטימית ולמה המלחמה לא לגיטימית.

ההיסטוריה עוד תשפוט את מי שלא תמך במאמץ הלאומי ובלוחמים הגיבורים בשעת מלחמה בגלל חשבונות קטנים.