נעשה סדר:
תפקיד דובר צה״ל הוא משרת אמון. כמעט כל רמטכ״ל שנכנס לתפקיד הכניס יחד איתו דובר שהוא נותן בו אמון, ולכן הדבר הכי צפוי היה שהרמטכ״ל אייל זמיר יביא איתו דובר חדש. אלא שהשמאל טוען שהוא היה צריך לתת לדובר הנוכחי הגרי דרגת אלוף ולקדם אותו. בואו נבדוק מה היה לפניו: 30 דוברי צה״ל שירתו בתפקיד הזה, ורק 4 קיבלו תפקיד אלוף. כלומר, באופן פשוט זה תפקיד שכמעט לא מתקדמים ממנו. בנוסף, פורסם שהציעו להגרי לקבל תפקיד של תא״ל בכיר, כדי לבצע 3 תפקידי תא״ל לפני שיקבל דרגת אלוף, כנהוג, אך הוא לא רצה.
אז למה הם כל כך כועסים על הרמטכ״ל?
פרשנות:
א. רק מחנה פוליטי אחד תקף את החלטת הרמטכ״ל אייל זמיר – מחנה השמאל, הכולל בתוכו את שקמה ברסלר ומחאת קפלן. הסיבה לכך היא פשוטה: דניאל הגרי גיבה את הסרבנות ואת הסרבנים שעלו ממחאת קפלן. הגרי גם שלח מכתב מחאה לערוץ 14 (לאחר שבתוכנית 'הפטריוטים' שודר סרטון סאטירי שהציג את הרמטכ"ל הרצי הלוי כשראה פאץ' עם המילה "משיח" על מדי צה"ל), דבר שלא עשה מול עיתון הארץ שתקף את לוחמי צה״ל, או מול ערוץ 12 כשהעלילו על כוח 100 בשדה תימן. כלומר, דניאל הגרי מזוהה באופן מובהק עם השמאל, ולכן הם חייבים להגן על הפקיד הבכיר מהמחנה שלהם כך שיוכל להתקדם ולהביא את עולם הערכים שלהם לעמדת השפעה.
ב. כבר דיברנו כאן כמה פעמים על המניפולציה של התקשורת, המגדירה כל איש ימין כ'פוליטיקאי' הפועל מתוך אינטרסים אישיים, וכל איש שמאל מוגדר כאיש מקצוע אובייקטיבי הפועל אך ורק משיקולים טהורים. לכן, כל עוד הרמטכ״ל – הרצי הלוי – היה מהמחנה הפוליטי שלהם, אסור היה לבקר אותו, וזה מוסגר בתקשורת כ'פגיעה בצה״ל' (ולא ביקורת על הרמטכ״ל); זה גם היה תוכן המכתב של דניאל הגרי לערוץ 14 על סרטון סאטירי שעשו נגד הרמטכ״ל, כאילו נעשתה כאן פגיעה בכל צה״ל. אך כשתקשורת השמאל מבקרת בצורה בוטה את הרמטכ״ל – אייל זמיר – זה לא ממוסגר כפגיעה בכל צה״ל אלא כביקורת צודקת נגד האיש, ומי שישתיק את הביקורת או יקרא לה פגיעה בצה״ל, ימותג מיד כדיקטטור סותם פיות. זה הכלל: כשהימין מבקר את הרמטכ״ל זו פגיעה בכל צה״ל, וכשהשמאל מבקר את הרמטכ״ל זה חופש ביטוי במדינה דמוקרטית.
העיתונאי רביב דרוקר מסביר למה ראשי מערכת הביטחון
לא העירו את ראש הממשלה בבוקר הטבח
ג. השמאל יודע שזה בעייתי לבקר את הרמטכ״ל, לכן חלקו עושה זאת בצורה 'מתוחכמת': הם אומרים שהוא בעצם בובה של שר הביטחון או של ראש הממשלה. כלומר, שכל השיקולים שלו הם 'פוליטיים' ולא מקצועיים. הם התרגלו לכך שכל הרמטכ״לים הקודמים לא ראו את עצמם כפופים לדרג המדיני, כי הדרג המדיני לדעתם הוא 'פוליטי ומושחת'. בעיניהם, השיטה שלפיה נבחרי הציבור נבחרים ברוב קולות הציבור היא שיטה פסולה (כלומר, היא התחילה להיות פסולה מאז שבגין עלה לשלטון ב-1977), וממילא דרגים מקצועיים צריכים לפעול בצורה עצמאית המנותקת מערכי רוב העם. כך במערכות הביטחון, המשפט, האקדמיה והתקשורת. לכן, ברגע שהרמטכ״ל החדש לא קידם את הדמות הפוליטית שלהם – מבחינתם זו בעיה ערכית גדולה מאוד שחייבים למחות נגדה.
ד. הדיפ-סטייט – חשוב לחדד את הרעיון הזה: מבחינת השמאל – הרמטכ״ל, או כל פקיד אחר, שרואה את עצמו כפוף לנבחרי הציבור כפי שאכן נכון, אינו דמוקרטי (כי דמוקרטיה לדעתם היא שלטון האנשים הנכונים, החכמים והמוסריים) ואינו ממלכתי (כי לדעתם הוא משרת את המלך ולא את הממלכה). הביקורת של הימין על הרמטכ״ל הרצי הלוי הייתה שהוא אינו מבצע את הנחיות הדרג המדיני אלא פועל נגדו; וביקורת השמאל על הרמטכ״ל הנוכחי היא, שהוא רואה את עצמו כפוף לדרג המדיני ולא להם. זו מחלוקת מהותית.
בכל מינוי של קצין בעל גישה התקפית הם יסבירו כמה הקצין הזה מושחת ורע, ובכל הדחה של קצין פוליטי משמאל הם יסבירו כמה מדובר בגיבור ישראל שלא נפל רבב בבגדו
ה. המחנה שהסביר שאסור לתקוף רמטכ״ל, הפך להיות התוקף הכי גדול שלו. כל האנשים עם תודעת הפלסטלינה מסבירים למה קודם היה אסור ועכשיו מותר, לפתע: כי קודם זה היה מסיבות פסולות, ועכשיו זה מסיבות ערכיות. האליטה מעצבת את עולם הערכים שלנו ומסבירה לכולנו מתי אסור ומתי מותר. הם יסבירו מי גיבור ומי לא.
ו. הרמטכ״ל אייל זמיר הולך להתמודד עם לחצים מאוד גדולים ממחנה השמאל ומהתקשורת. המתקפה נגדו בסוגיית דובר צה״ל היא רק ההתחלה. בכל מינוי של קצין בעל גישה התקפית הם יסבירו כמה הקצין הזה מושחת ורע, ובכל הדחה של קצין פוליטי משמאל הם יסבירו כמה מדובר בגיבור ישראל שלא נפל רבב בבגדו. מחנה השמאל מומחה בהשמדת ערכים, והם יודעים איך לעשות זאת גם לרמטכ״ל ולצה״ל בכלל. אם הוא לא יסור למרותם אלא יהיה כפוף לדרג המדיני, הם יגידו שמדובר ברמטכ״ל שנוי במחלוקת ויחלישו את צה״ל כולו. עלינו (ועל הרמטכ"ל) להיערך למלחמה הפסיכולוגית הזו.
ז. באופן אישי אני חושב שצריך למנות לתפקיד דובר צה״ל אדם עם רקע תקשורתי, בעל ניסיון ומומחיות בתחום. כמו כל מקצוע, גם עיסוק בתקשורת דורש מומחיות, ואדם שאין לו רקע או ניסיון יתומרן על ידי הכתבים הצבאיים והתקשורת. הם בקיאים הרבה יותר ממנו בפרטים ויודעים איך דברים עובדים.
בהצלחה לדובר צה״ל הנכנס תא״ל אפי דפרין.
נקווה לטוב.
בע״ה נפתח חירות תודעתית ולא ניפול למניפולציות תקשורתיות.
