כמה הערות קצרות, דברים פשוטים לגמרי:
1.ראשית וודאי ראוי לשמוח בערב כזה. העולם והאוויר נקיים יותר כאשר אנשי זדון מזדכים על ציודם. ׳באבוד רשעים רינה׳. פשוט.
2.ככלל, למדינת ישראל אין בעיות ב׳חומרה׳, כלומר ביכולות. יש לה בעיות ב׳תוכנה׳- בתפיסות העולם המארגנות.
ובכך יש לנו עוד כברת דרך.
3.האירוע הזה הוא חסר תקדים ונהדר. נברך עליו בכל מקרה, אך אם ייתפס כאירוע העומד בפני עצמו בלבד, אז הוא חלקי וחסר. כדאי לנצל את המומנטום ולהמשיך.
דמיינו מתאגרף שלא מרפה עד שהיריב מוכרע ונופל ארצה. דרושה לכך רוח גבורה גדולה. של כל העם.
4.מלחמות אינן משחקי מחשב או סרטי קולנוע של ג׳יימס בונד. אלו פעולות מסייעות בלבד. והן נהדרות בהקשר הנכון.
אין צורך לצאת מפרופורציות. לא בעת כישלון ולא בשעת הצלחה.
קור רוח ודופק נמוך מעידים על יציבות נפשית.
זכרו, ניצחון מחייב להתחכך, לטעות, להתגבר ולהפעיל עוצמה רבה.
boots on the ground.
בהנחה שרוצים להכריע ולא רק לקנות שקט עד הסבב הבא.
עם ישראל מתחשל. גדל בעל כורחו. הולך ומתחזק, הולך ומתגבר למרות הקשיים האדירים מבית ומחוץ.
אסור לנו להוריד את הרגל מהגז. קרב ארוך לפנינו. יכול נוכל לו
5.שלא יובן לא נכון. זהו יום שמח מאוד. מרומם ומחזק. אך מלחמות הן משהו אחר. יש עליות וירידות. כאב וגבורה, בכי ושחוק. כדאי לזכור זאת.
היום נשמח ונודה למקבלי ההחלטות ולמבצעים.
הם צריכים את הדחיפה הציבורית שלנו.
אין ספק שלמדינת ליכטנשטיין יכולות מרשימות..
6.עם ישראל מתחשל. גדל בעל כורחו. הולך ומתחזק, הולך ומתגבר למרות הקשיים האדירים מבית ומחוץ.
אסור לנו להוריד את הרגל מהגז. קרב ארוך לפנינו. יכול נוכל לו.
עם ישראל חי!
