אירוע השפל חסר התקדים בו מאו״ג 98 מטיף לחברה הישראלית הוא קו פרשת מים דרמטי. לא פחות. אם הבנת את הנקודה אתה בצד הנכון, ואם לא אתה בורטיגו נוראי.
דיבור במסיבת עיתונאים ציבורית, של פקיד גיבור, כלפי נבחרי ציבור אפילו אם יהיה חיובי, מנומס ומתוק, הוא מעשה שלא יעשה.
את המעשה שלו אפשר לבחון בשני היבטים.
בהיבט הסגנון והתוכן ובהיבט המהות.
כלומר, האם ראוי בכלל ששיח כזה יתנהל, ולא משנה מה תוכנו.
אז למה בדיוק התכוון המאו״ג המטיף והזועם נשאיר בצד.
אפשר לכתוב על כך מגילות. (ספויילר: הוא ממש לא התכוון למה שחושבים גורמים נאיביים בציונות הדתית שרצים לאמץ את האיש אל חיקם בטיפשות וכלל לא מבינים את הטרמינולוגיה).
מבחינה מהותית כל שיח באופן ציבורי כלפי נבחרי ציבור הוא אסור.
באותו רגע הפקיד הופך לפוליטיקאי. לא לדרג ממונה.
לא מדובר בשיח בחדר סגור הקשור לנושא מקצועי.
גם אם מאו״ג 100 הדמיוני ישראל ישראלי מההתנחלות המדומיינת ׳אבני אלגביש׳, היה אומר במסיבת עיתונאים שהוא מרוצה מאוד ממשלת ישראל על כך שהיא מאפשרת לו להילחם ראוי לומר
אותם דברים !
קיבלת מנדט צר וברור, במסגרת תפקידך- להילחם ולנצח, לא להטיף מוסר לעם ולנבחריו.
אתה פקיד. פקיד חשוב ומוערך, אבל פקיד. אל תיתן ציונים לעם ישראל.
זו חוצפה ועזות מצח.
דיבור אל נבחרי העם, המייצגים את העם, באופן ציבורי, הוא דיבור אל העם. באותו רגע בחרת צד. אם אתה רוצה או לא רוצה.
וכל דיבור שכזה מפלג, פוגע ולא שייך לכל עם ישראל ממנו אתה שואב את כוחך.
גם אם החמאת לממשלה פגעת במי שחושב שהיא פועלת לא טוב. זה יכול להיות מישהו מפקודיך, או ממשפחות שכולות שבניהם שירתו תחתיך.
וביחס לאינפנטיליות של נבחרי ציבור מהימין:
מדים ודרגות הם לא תעודה ואשראי להטיף מוסר וללמדנו ערכים. די להתרפסות ולחוסר ההבנה מהי דמוקרטיה ומהם תפקידי כל דרג.
זה משפיל ונמוך ומעיד על d.n.a של עבדות, לא של חירות. כבוד והערכה כן, עבדות לא !
ואם תמכת בדבריו של גולדפוס כי הפעם הם הסתדרו לך עם תפיסת עולמך (באופן תמוה) אל תתלונן כשיבוא מאו״ג אחר עם עולם ערכים משובש שיבעט לך ולערכיך באחוריך בכל הכוח.
אתה בישלת את הדייסה המקולקלת הזאת !
ואם אחרי כל זה אתה עדיין לא מבין על מה הרעש, שאל עצמך מדוע שקמה ברסלר, משה רדמן, בן כספית, יאיר גולן מזהה התהליכים ועוד, תומכים בו. זה יסייע לך מאוד לבחור באיזה צד אתה צריך להיות..