א. ראשית, שאלו את עצמכם האם אתם מכירים מישהו שאינו מעוניין בבירור כן ואמיתי של אירועי שמחת תורה התשפ"ד? אין כזה, נכון?
אך מעטים מאוד מבינים מהי 'ועדת חקירה ממלכתית'.
החוק קובע ש"ועדת חקירה ממלכתית" מוקמת על ידי הממשלה, ומי שממנה את חבריה הוא נשיא בית המשפט העליון, דהיינו, יצחק עמית – שמינויו ותפקוד המערכת עליה הוא אמון שנויים במחלוקת ציבורית גדולה.
האם עם ישראל יקבל את החלטת הועדה ה"ממלכתית" שהוא ימנה? כנראה שהשמאל כן והימין לא.
לעומת זאת, גם אם תקום ועדת בדיקה ממשלתית בה שר הביטחון יבחר את הרכבה, השמאל לעולם לא יקבל את החלטות הוועדה, משום שהיא "פוליטית".
אך זה מה שצריך להבין כאן – לדעת הימין, נשיא בית המשפט העליון הוא אישיות פוליטית, וגם הוא יבחר את ההרכב לפי המטרה שהוא יסמן מראש. האמון של עם ישראל במערכת המשפט צונח כל שנה, ולאחר המינוי השנוי במחלוקת של יצחק עמית וההתערבות הבוטה של גלי בהרב מיארה בסוגיות פוליטיות, הוא צנח לרצפה.
כל ועדה שבה שופט ימנה את חבריה, מסקנותיה יהיו לא לגיטימיות.
והסקרים השואלים בתחכום את הציבור האם הוא בעד ועדת חקירה ממלכתית, ורוב התשובות אומרות שכן, זה רק בגלל העובדה שהתקשורת מסתירה מהציבור את התהליך שבו הועדה תקום.
הכי חשוב לה להדגיש שהיא "ממלכתית".
ב. המושג ׳ממלכתי׳ עבר טיפולי המרה והנדסת תודעה, כמו "המחנה הממלכתי" וערך "הממלכתיות" בצה"ל. "ממלכתיות" לשיטת השמאל זה שלטון הפקידים, כי העם יכול להחליט יום אחד להרוג את כל הג׳ינג׳ים (כמשל) ולכן הוא צריך מערכת משפט שתרסן אותו, והיא לשיטתם, כמובן, נטולת כל אג׳נדה פוליטית, אלא רק ממלכתית.
ובגלל שהימין גם רוצה לברר את האמת, הוא מתנגד לוועדה פוליטית שבראשה יעמוד שופט.
הסקרים השואלים בתחכום את הציבור האם הוא בעד ועדת חקירה ממלכתית, ורוב התשובות אומרות שכן, זה רק בגלל העובדה שהתקשורת מסתירה מהציבור את התהליך שבו הועדה תקום
נעמיק עוד.
ג. בתרבות בה אין אמת, האשם יקבע על פי מי שהתקשורת תחליט שהוא אשם, ולא על פי מידת האחריות.
מספר דוגמאות:
השר לשעבר יואב גלנט, שכיהן כשר הביטחון לפני הטבח ולאחריו, לא זכה כמעט לביקורת תקשורתית ולא היו הפגנות מתחת לביתו שיתפטר.
מדוע? הרי היה שר הביטחון שאמון על הביטחון, מדוע מטה החטופים לא קרא לו להתפטר?
הסיבה היא פשוטה – גלנט כיהן כאופוזיציה בתוך הקואליציה, הוא שירת את השמאל ולא הדיח את הסרבנים וזו הסיבה שראש הממשלה פיטר אותו, בזמן שהשמאל ניסה לעשות "ליל גלנט", כלומר, להשאיר בתפקיד שר שהיה אחראי על מחדל הטבח.
יתירה מזאת, לאחר מכן גלנט הגיע להופעה של שלמה ארצי והתקבל במחיאות כפיים, לפני מספר ימים התכבד בכתבת שער ענקית ב'ידיעות אחרונות', ראיון עם עמית סגל ויונית לוי, ולאחרונה אף פורסם שמונה לחוקר עמית במכון וושינגטון. כמה מפתיע.
זה כמו למנות לחברת היי-טק מנכ"ל שריסק חברת היי-טק אחרת.
ככה זה בעולם בו הכל בנוי לפי נרטיבים ואין שום ערך לאמת.
האם למישהו יש ספק מה האשמה שיטיל בית המשפט על גלנט ומה הוא יטיל על נתניהו? באמת הכל יהיה שם אובייקטיבי?
יתרה מזאת, לא היו שום הפגנות מתחת לביתם של הרמטכ"ל וראש השב"כ ולא תחקירים נוקבים בתקשורת נגדם, מהסיבה הפשוטה, שהם נתפסו בשמאל כ"שומרי הסף" שמגנים על מערכת הביטחון מהדרג המדיני המושחת המייצג את העם.
לדעתם, הפקידות צריכה לקבל שכפ"ץ ואיתרוג על חלקה בהגנה על הדמוקרטיה מהעם.
גם חלקם של ראש השב"כ והרמטכ"ל יהיה קטן בוועדה הפוליטית שתקום על ידי יצחק עמית. הרי ראשי מערכת הביטחון הם אלו שהצילו את מערכת המשפט מהפיכה משטרית, ראוי לגמול להם על כך.
התקשורת מעצבת לאזרחים נרטיב מאוד ברור: מי ששייך למפלגה שלהם יקבל איתרוג, כי הוא בצד הנכון. לא רק הקואליציה פוליטית, אלא גם מערכת המשפט והתקשורת
לפני כשבוע שודר בתאגיד 'כאן' סרט באורך של כשעה על יחיא סינוואר ועל כך שמדינת ישראל הייתה עיוורת לשבעה באוקטובר.
לפי הסרט – כולם אשמים. רק שדמות אחת נעלמה מהסרט – אהרון חליוה, ראש אמ"ן, שחלקו במחדל גדול מאוד. אתם בטח שואלים איך זה קרה, ועוד בתאגיד השידור הציבורי (הממומן מהכסף שלנו), ה"ממלכתי" וה"אובייקטיבי".
הסיבה היא, שיוצרת הסרט היא שירה מרגלית, אם ילדיו של חליוה.
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנפלה בנחל עוז,
מופתע מהנדסת התודעה התקשורתית שמנסה לטייח את האחראים על מותה של בתו,
וג׳קי חוקי מגלי צה״ל מנסה להגן על התאגיד, אך ללא הצלחה
אגב, שירה נשואה כיום לאילן שילוח, מנכ"ל ׳מקאן׳, קבוצת פרסום בינלאומית ובעל השפעה תקשורתית וציבורית מאוד גדולה. לכן, כל פעם שתראו כתבת תחקיר על המחדל, סביר להניח שחלקו של חליוה באשמה יהיה קטן מאוד.
התקשורת מעצבת לאזרחים נרטיב מאוד ברור: מי ששייך למפלגה שלהם יקבל איתרוג, כי הוא בצד הנכון. לא רק הקואליציה פוליטית, אלא גם מערכת המשפט והתקשורת.
ד. יש כאן מחלוקת פוליטית מי ימנה את הוועדה ומי יעמוד בראשה. העובדה שהתקשורת מהדהדת בלי הרף שיש רק אפשרות של הקמת "ועדת חקירה ממלכתית" שבה השופט ממנה את ההרכב, זוהי הנדסת תודעה מכוונת כדי לסמן מראש את הנאשמים הפוליטיים ולנקות או למזער את חלקם של הפקידים, בדיוק כפי שהם עושים בראיונות ובתחקירים התקשורתיים.
מי שלא מבין שהרכב הועדה מסמן מראש ומנקה מאשמה את הנאשמים הוא לא באירוע
ה. שאלה נוספת שיש לשאול היא האם למערכת המשפט עצמה יש חלק במחדל הטבח?
מי איפשר את צעדות השיבה, מי התערב בהוראות הפתיחה באש ועוד. לא יתכן שמערכת שמתערבת כל כך הרבה בסוגיות ביטחוניות לא תיקח אחריות באירוע כזה. יתכן שהוועדה תנקה אותם מאשמה, אך ראוי לחקור גם אותם.
ו. זהירות מטהרנות – יש אנשי ימין ודתיים שאומרים שכולם אשמים ולכן צריך להקים מיד ועדה שתטיל על כולם את האשמה. אך השמאל לא חושב שהפקידים אשמים, אלא רק הדרג המדיני, ולכן הם מתעקשים אך ורק על ועדת חקירה ממלכתית. מי שלא מבין שהרכב הועדה מסמן מראש ומנקה מאשמה את הנאשמים הוא לא באירוע.
ז. מה עושים?
אינני יודע בדיוק מה כן, אבל ברור לי מה לא. בשום פנים לא ׳ועדת חקירה ממלכתית׳.
חקירה חייבת להיות, אך אם שר פוליטי או שופט פוליטי ימנו את הועדה, מסקנותיה לא יהיו מקובלות על כל עם ישראל וממילא האמת לא תצא לאור. ועדה כזו היא לא ממלכתית אלא מפלגת.
עלתה הצעה של ועדת חקירה לאומית-רחבה שיהיו חברים בה כלל נציגי הציבור, שחבר קואליציה ואופוזיציה עומדים בראשה, הם ימנו אנשי מקצוע וכל אחד מהצדדים יוכל למנות את נציגיו, זו ועדה שיתכן ומסקנותיה תהיינה מקובלות על כלל הציבור ומסקנותיה יבוצעו.
