א. אסטרטגיית ומניפולציית המצוקה
כבר לפני מאה שנה ויותר הגו הרדיקלים את השיטה לגרור המונים למהפכה שהם לא בחרו בה:
- למצוא בחברה נקודת כאב או קושי;
- להתסיס את החברה שוב ושוב עד שנקודה זו הופכת לזעם וחרדה;
- למנף את הזעם והחרדה למחאות כדי לקרוע את הסדר הישן תוך כדי הבטחות לעולם חדש מופלא.
המציאות מתגלגלת, השיטה נשארת. הקמפיינרים בימינו אימצו את השיטה בשתי ידיים, בצירוף תקשורת המונים מאוד ויזואלית ורגשנית ומשתפת פעולה.
ברגע שמבינים את צורת החשיבה ואת השיטה, מפסיקים להישבות אוטומטית במילים היפות של מיזמים חברתיים. המילים נועדו לגעת במצוקה, לגרוף תמיכה ולרתום אותה למטרה אחרת לגמרי. המילים על מצוקה וצדק הן רק אמצעי הפיתוי. המטרה נהגתה במשרדי הקמפיינרים.
מי שאינו רוצה לחשבן את צורת החשיבה והפעולה הכל כך מניפולטיבית הזו, שלא יעסוק בזירה הציבורית. מי שבוחר לעסוק בזירה הציבורית אך אוטם את עיניו ואוזניו בנאיביות מהשיטה בת מאת השנה של הרדיקלים, בפועל מצטרף למטרה הרעה והשפלה שמעבר למילים הנאמרות. הוא לא יוכל לומר "אבל הכוונות שלי היו טובות".
בעולם של מוסר אמיתי, נאיביות מצטרפת גם היא לסל המידות הרעות.
איך לא שמעתם את המשפט הזה כבר בהתחלה? הייתם חוסכים הרבה כאב ובלבול
ב. איך תדעו שנפלתם לרכבת הרדיקליזם שלא יכולה לעצור?
יש דרכים רבות, אך יש סימן אחד בוהק מכולם: היעד הקדוש שעליו מצהירים, שאמור לתקן את הכאב והמצוקה, הופך מאוד מהר לקרש הקפיצה למאבק הבא. וכך אצלנו, המחאה לא תיגמר, כיוון שפתרון המצוקה לא היה מעולם המטרה באמת, אלא רק מניפולציה רגשית.
אל תלכו שבי אחרי המילים המרגשות והצדקנות המוסרית. תבדקו בעצמכם. ביושרה. בענייניות. מיזם לא נשפט לפי הצהרות ריקות או מניפולטיביות רגשנית, אלא ביחס למקום שאליו הוא חותר באמת. תבדקו מאיפה הוא צמח ומה השלב הבא שלו.
ג. הפצע לא יירפא עד ש…
אז בהתחלה אמרו שמחאת כיכר החטופים איננה מחאת קפלן בשום אופן, היא נועדה רק להשיב את החטופים שנמצאים בשבי ובמצוקה נוראית ולתמוך במשפחותיהם. אמרו שברגע שהם חוזרים, האורות בכיכר כבים.
אך טרם הספקנו לעכל את השמחה ואנחת הרווחה על שיבת החטופים כולם כאחד באורח פלא, ואנשי המחאה שבו מיד לכיכר החטופים כדי להמשיך לגלגל את המחאה – שלא יכולה להיגמר לעולם.
בקפלן פינת כיכר החטופים, החטופים הם רק אמצעי במאבק נגד 'הימין הדיקטטורי'
וזה נשמע בערך כך:
– "זה לא קשור לקפלן! זה הזדהות עם החטופים! שכחת להיות יהודי. פדיון שבויים כנגד הכל!"
– "טוב, החטופים חזרו, מדהים. אבל רגע, לאן אתה הולך, אתה לא מעז להוריד את הסיכה או את השלט! זה עד החטוף האחרון! עצור! זה כולל גם את החללים. את כולם עכשייייו. כן, גם את רון ארד. לא אכפת לכם מהבאת חללים לקבר ישראל? שכחתם מה זה להיות יהודים?! אפילו רב פלוני אומר שצריך להביא את החללים בכל מחיר, אחרת הפצע לא יירפא לעולם ותהיה מלחמת אחים. טוב, בערבי שלישי נארגן לכם את הכיכר כמו שאתם אוהבים, שיעורי תורה על המשמעות של קבורת חללים, ושירי נשמה על איחוי, העיקר תבואו."
– "הריפוי האמיתי יקרה רק אחרי ועדת חקירה ממלכתית! זה בכלל לא עניין של ימין או שמאל, זה ממלכתי!"
– "אצלנו בתנועה יש דווקא הרבה אנשי ימין. הם מבינים שעד שתקום ועדת חקירה הפצע ימשיך לדמם. אחרי שהיא תקום, אז באמת נוכל סוף סוף לשבת לשיח של הסכמות ולרפא את השברים."
ואז, כמובן: "לא יהיה איחוי וריפוי עד שכל מי שבממשלה ילך הביתה. אתם לא יכולים לבחור בהם שוב. אסור לכם. אם תבחרו בהם, לא יהיה ריפוי".
טוב, ברור שהכוונה של כל זה באמת הייתה שפשוט לא תהיו בשלטון, "פאשיסטים משיחיסטים שכמותכם. אתם טובים כדי למות בקרב אבל לא להנהיג את המדינה. זה לא עניין פוליטי, זה אנושי!"
איך לא שמעתם את המשפט הזה כבר בהתחלה? הייתם חוסכים הרבה כאב ובלבול.
פשוט תפסיקו להיות מופעלים. מי שמתנה את 'הריפוי' בהשתתפות שלך במיזם כלשהו, משקר לך
ד. ניתוב הצורך האמיתי בהזדהות ובשותפות
הרבה אנשים טובים נופלים למניפולציות האלה מתוך צורך להביע תמיכה והזדהות עם מצוקות אמיתיות. אנשים לא רוצים למצוא את עצמם אפתיים לכאב של אחיהם, ערלי לב לקריאות המצוקה. אנשים רגילים מחפשים חיבור, פתרון למריבה, איחוי הקרעים. ובדיוק על זה בונה השיטה המניפולטיבית הזו, שלא מתעייפת כל עוד יש לה קונים.
מי שייפול אל תוך השיטה, לא יקדם דבר. הוא רק ילבה את הפצע, ירחיב את הקיטוב, יוסיף דלק למדורת האיבה.
פשוט תפסיקו להיות מופעלים. מי שמתנה את 'הריפוי' בהשתתפות שלך במיזם כלשהו, משקר לך. ארגון שמכתיב לך את המיזם ואת הסמלים שדרכם מבטאים תמיכה, משקר לך. מי שמשופע בתקציבי עתק עם עבר פוליטי מפוקפק, כדאי לשמור ממנו מרחק גם כשהוא מארגן לך קרון ברכבת בדיוק לפי טעמך ורצונך. ארגון שמנופף בתנאים להשתתפות בתהליך הצמיחה מתוך השבר, טוב להתרחק ממנו כמו מאש.
צמיחה מתוך שבר היא כוח אדיר בעם ישראל, עתיק שבעתיקים. אנו עושים זאת אלפי שנים. החיבור האיתן שלנו לזהותנו יבטיח זאת, ולא חלילה מיזמים מניפולטיביים שאין להם דבר עם צמיחה ושיקום, אלא רק הנצחת המרירות של מי שאיבד את דרכו ואת זהותו.
