כמעט שבוע שלם מלווה אותנו מתקפה תקשורתית ארסית וקטלנית סביב אירועים שאירעו לכאורה על ידי ׳נערי גבעות׳ בבנימין.

גם אם אינכם צורכים תקשורת באופן אובססיבי ואינכם מתעניינים באקטואליה היומיומית, סערות תקשורתיות וציבוריות משפיעות עליכם ועל עולם הערכים אותו אתם מייצגים.

ככה עובדת תודעה.

היא משפיעה עליך ואתה מושפע ממנה מבלי לדעת אפילו.

אנחנו החלטנו לשתוק עד עתה. גם לשתיקה ולבחירת עיתוי התגובה יש משמעות.

זכרו, בשביל לגנות מעשה עברייני נקודתי לא צריך להחזיק חשבון מורכב, מספיק להיות רובוט.

אז אחרי הסערה והגינויים הרבים מקיר לקיר, היום התברר שככל הנראה האירוע נופח.

העצורים שוחררו, מג"ד המילואים תיאר מציאות סובייקטיבית מוגזמת, ובשורה התחתונה הכואבת – נער יהודי בן 14 נורה על ידי כוחותינו ונותר פצוע. נורא.

אם הסיכום של הדברים אינו מדויק בעיניכם, אתם רשאים להקל או להחמיר על פי הבנתכם, ההתייחסות הבאה הינה עקרונית.

א. גינוי מדויק בלבד

אז בואו נחמיר בהתייחסות למרות שהעובדות ככל הנראה אחרות.

נניח שאכן היה אירוע רע מצד מתיישבים, נניח.

הרי בכל פינה במדינה ובכל קהילה, שכונה, משפחה ואף אצל כל אדם ואדם ישנן תופעות המצריכות תיקון. כעת, משהתברר, שוב רק לעצם הבהרת הנקודה, שבוצע מעשה שלא ייעשה, מדוע ישנם החושבים לצאת מגדרם על ידי גינויים מוגזמים? למה? על מה זה מעיד בדיוק?

תקנו את הדרוש תיקון וחזקו את מה שנדרש לחזק והמשיכו הלאה.

כיצד קרה שציבורים מסוימים מתויגים כנחותים ונדרשים לתרץ כל הזמן מדוע הם קיימים ואילו ציבורים אחרים זוכים לאשראי אינסופי ולא משנה מה יעשו?

ב. בדיקה עצמית ראשונה

נסו לענות לעצמכם מול המראה מה חשתם כשראיתם את הכותרות ואת התביעה לגינוי מיידי מכל עבר.

האם הדופק שלכם עלה? האם חשתם שמישהו מצמיד אתכם לקיר באלימות ותובע גינוי בכוח?

מה הייתה העמדה הנפשית שלכם עוד טרם הבנתם בכלל מה אירע? הדופק הנמוך או הגבוה מעיד על פרופורציות וחירות מנטלית. ולהיפך.

ג. בדיקה עצמית שנייה

מהי האסוציאציה העולה בראשכם כשאתם שומעים את המילים 'נערי גבעות', 'חרדים', או 'ביביסטים'? האם אלו כינויים המפעילים אצלכם זקיפות קומה וגאווה או שמא הצטדקות, התכנסות ותירוצים מלא החופן? חשבתם מדוע זה כך? כיצד קרה שציבורים מסוימים מתויגים כנחותים ונדרשים לתרץ כל הזמן מדוע הם קיימים ואילו ציבורים אחרים זוכים לאשראי אינסופי ולא משנה מה יעשו? האם לנערי גבעות אין זכויות? אין להם יתרונות ייחודיים? אם אינכם יודעים למנות באופן אמיתי את זכויותיהם, חשבו מדוע.

ככה עובדת תרבות.

ד. גינויים מצד אחד בלבד

האם שמעתם פעם גינוי למעשים נפשעים של ציבורים מסוימים כאשר מבעירים מדורות באיילון, פורצים גדרות אבטחה, או יורים זיקוקים בכינון ישיר על ביתו של ראש הממשלה? או על מעשה מגונה מזעזע של מפגין בשוטרת? ומה עם גינוי על גניבת טנק מאתר הנצחה ברמת הגולן? ומה עם המון פרוע לשמצה שביצע מצור על מספרה בה שהתה הגברת נתניהו? מוזר מאוד.

ככה עובדת תרבות.

ה. מבחן בגרות

במציאות הלא מאוזנת והשקרית הזו לגנות באופן פבלובי זוהי איוולת מוחלטת. כשעבריין הפועל באופן שיטתי ובצורה נפשעת דורש ממך לגנות ולהצטדק על מעשיך, הוא אינו מחפש צדק. הוא מחפש להכריע אותך, להביס אותך ולהפיל אותך לקרשים. חיפוש צדק הוא רוחבי וישר ולא שקרי ועקום.

ו. תביעה סמויה צינית

הדרישה לגינוי אינה על מעשה ספציפי מקומי. הדרישה המניפולטיבית הזו היא תביעה סמויה להסכמה על כך שכל מערכת החינוך הקשורה איכשהו למפעל ההתיישבות מגונה ופושעת.

כך מפעל חינוכי וערכי אדיר ומפואר, שבתי הקברות ומפעלי החסד שבו מעידים יותר מאלף עדים על איכויותיו, נדחק לקיר ונדרש להתעסק עם פינה בחייו במקום בכל המכלול.

כשעבריין הפועל באופן שיטתי ובצורה נפשעת דורש ממך לגנות ולהצטדק על מעשיך, הוא אינו מחפש צדק. הוא מחפש להכריע אותך, להביס אותך ולהפיל אותך לקרשים

ז. ׳אמת לאמיתה׳

במציאות הזאת, כדאי לקחת אוויר, לחשוב פעמיים ולשקול את מכלול השיקולים בצורה ישרה מבלי להיות 'מופעלים' על ידי דעת קהל של ציניקנים.

ח. "אבל למה אי אפשר להיות ענייניים?"

מוזמנים לקרוא בשנית. כל המאמר הזה מתמודד בדיוק עם השאלה הזו.

כשצד אחד מותקף בציניות והצד השני ׳מאותרג׳, שום דבר כבר לא ענייני.

ט. "אבל המציאות לא הייתה בדיוק כזאת"

בסדר, גם אם יש הערות על כך, דברינו עקרוניים.

אפשר לקחתם כעקרונות הדורשים התאמה ולא 'העתק הדבק' אחד לאחד.

כדאי לעשות זאת, הסערה התקשורתית הבאה הינה רק עניין של זמן.

ולפני סיום, יש היום לא מעט אנשים שראוי לבקש מהם סליחה.

שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו.