א. מיכאל מושיאשוילי שירת בשב״כ. הוא קפץ מביתו בשמחת תורה מבלי שקיבל הוראה לעשות זאת.
מעומק שייכותו הפנימית אל הכלל הוא התייצב והשתתף בקרבות הקשים בזיקים.
הוא קפץ כי פשוט כך חונך ועוצב על ידי הוריו המיוחדים, יעקב ומרינה, שכשהכלל בסכנה אי אפשר להישאר בבית הפרטי.
במשך ימים ארוכים נותק הקשר עם מיכאל, ומשפחתו לא ידעה מה אירע בגורלו.
מיכאל הי״ד נהרג כגיבור וקדוש. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי באשקלון צמוד לקברו של אחיו נתנאל הי״ד, שנהרג אף הוא 12 שנים לפניו בגזרת עזה כשהייתי מפקדו.
ב. נזכרתי במיכאל הי״ד משום שכשנולד בנו שלחתי לו ברכה ואיחולי מזל טוב. לשאלתי על שם הילד ענה: לביא!
איזה שם אדיר.
שלחתי לו דברים מכוננים על הפסוק ״הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא״ של רבי משה דוד וואלי זצ״ל:
״כי האומה הזאת היא אומה של אריות, כלם גיבורים, בין לפי טבעם בין מפני השכינה ששורה עליהם. ומהו טבעם של אריות? שלפעמים כורעים ושוכבים ונראים כחלשים, אבל לבסוף קמים בפתע פתאום וטורפים והורגים ואוכלים את הצדים אותם. כך ישראל הם נראים ככורעים ושוכבים בזמן הגלות, אבל לבסוף, בזמן הגאולה… וזה שכתב ׳כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו׳״.
בגבורת האומה הקמה כלביא נגד אויבינו נמצא נחמה. הלביא הפרטי והכללי מתחברים.
מלחמה היא רכבת הרים. יש בה עליות ומורדות. השאלה תמיד היא מהי המגמה
ג. השעה היסטורית בקנה מידה תנ״כי
חִשבו על המשמעויות ארוכות הטווח של הלילה הזה שהחל מערכה נגד גדולי אויבינו שבמשך שנים חותרים להשמידנו. איזו השפעה אדירה יש לכך שאומה קמה ומתייצבת מול הסכנות ופועלת בנחישות, בגבורה, באומץ ובמיקוד אדיר, ומחזירה את העולם כולו לשפיות מוסרית ותודעתית במלחמת הטוב נגד הרע.
מיקוד שמזכיר לנו את ימי עלומינו במבצע מוקד בפתיחת מלחמת ששת הימים.
ד. סופה בדרך לאיראן
לפני שבוע כתבתי המלצה על הספר ׳סופה בדרך לאיראן׳ לעלון המצוין ׳עולם קטן׳ (שלחנו את ההמלצה בניוזלטר למי שנרשם). הספר מתאר את סיכול הנסיונות לתקוף באיראן על ידי ראשי מערכות הביטחון. דווקא לאור זאת דמיינו כמה אינספור דברים היו צריכים להסתדר עד לרגע ההוצאה לפועל של מבצע פלאי שכזה. מבית ומחוץ. קוראים לזה סיעתא דשמיא. יש המכנים זאת מזל. אבל מזל מגיע בדרך כלל כתוצאה של שילוב מוכנות פלוס הזדמנות.
ה. רכבת הרים
מלחמה היא רכבת הרים. יש בה עליות ומורדות. השאלה תמיד היא מהי המגמה.
מן הסתם עוד יבואו ימים מורכבים. בתודעה ראוי להכיל מצב דואלי של שמחה עצומה והרגשת גודל השעה מצד אחד, ומצד שני, מבט שכלי קר והבנה שלמלחמה יש מחירים לא פשוטים.
אנחנו כבר מנוסים במעלה הדרך הלאומית הנסללת לירושלים.
ו. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם
כשאין לך מה לעשות ואין לך תפקיד להוציא לפועל, גם אין לך על מה לפחד. אין לזה שום היגיון. רק דמיון.
עשה את מה שמוטל עליך עד הסוף והירגע.
הקשב להוראות בקפדנות וזהו.
לא כדאי לתת לדמיון לעבוד שעות נוספות. יש לו נטיה להפריז, לצאת מפרופורציות ולסתום את השכל. אין צורך לשתף איתו פעולה.
ז. תפילות
בתפילה אנחנו מתחברים לקבוע, לכללי, לנצחי ולניצחון.
התפילה מכיילת את כל עולמנו הנפשי והרוחני לעתיד הגדול של עם ישראל והמציאות כולה.
התפילה מטהרת את האוויר והדמיון ומזככת את הרגש להתחבר אל כל מה שקדוש ומופלא.
בכך התפילה מסייעת לכוחות הפועלים באופן מעשי.
מסתבר שהערפל אמנם מסתיר את המבט האנושי החלקי, אבל הוא חלק מבהירות אדירה שהולכת ומתבררת פה ביחס לפנומן הגדול בהיסטוריה – עם ישראל!
ח. הודיה גדולה
אדם החי בתחושת הודיה מתמדת, הוא לא עצבני ומאבד שליטה כשרע, ולא אדיש לקיומו של הטוב.
הטוב אינו מקרי ואינו סתמי.
על הטוב הזה חייבים להודות ולהלל. הוא מופיע בגבורת מקבלי ההחלטות ובראשם ראש הממשלה ושריו, צמרת מערכות הביטחון ובגבורת כלל חיילינו.
ט. פיזור הערפל
לעיתים כשמטושטש, הערפל סמיך והגלים סוערים, כדאי לאחוז היטב בכל מה שיציב ומעוגן בחיינו.
בראש ובראשונה חיינו הלאומיים. אין עוגן ברור וחזק מהם, בתנאי שאוחזים בהם בשלמות.
מסתבר שהערפל אמנם מסתיר את המבט האנושי החלקי, אבל הוא חלק מבהירות אדירה שהולכת ומתבררת פה ביחס לפנומן הגדול בהיסטוריה – עם ישראל!
י. אז מה יהיה?
מי יודע. רק דבר אחד ברור – למרות ודווקא בגלל כל הקשיים והייסורים עם ישראל בדרך לחדר יולדות, לא בדרך לטיפול נמרץ חס ושלום.
עוד נזכה ללידה גדולה ומפוארת. סליחה, לא בעתיד, עכשיו ממש הלידה הזו מתרחשת.
עם ישראל חי!
