המלחמה שאנו נמצאים בעיצומה הינה אירוע בסדר גודל היסטורי, וכוללת הרבה מאוד מרכיבים ומשתנים. חלקם הגדול לא ידוע לנו כלל.
דווקא בשל כך, יהיה זה שטחי ויומרני מאוד לקבוע נחרצות מהן המסקנות ביחס לעסקה הזו.
דומה הדבר להסקת מסקנות לגבי חינוכו של אדם כשהוא בן שלוש.
ובכל זאת, לפניכם מספר כיווני מחשבה העשויים אולי לסייע, בצניעות המתבקשת, לנתח את המציאות.
- המציאות שלפנינו אינה שחור או לבן.
החיים עצמם אינם מתנהלים במעבדה ויש בהם הרבה שטח אפור.
והמציאות מורכבת יותר לניתוח, מכדי לקבוע אם זהו ניצחון מוחלט, או כישלון מוחלט חלילה.
לצד הישגים נרחבים, בלתי נתפסים ממש, ישנן גם סכנות לא פשוטות. צריך פשוט לנסות ולראות את התמונה השלמה בעיניים פקוחות לרווחה, ולנסות להתגבר על הטיות המסמאות את המבט, שיש לכל אחד מאיתנו.
טיפ: נסו לאמץ פרשנים שאינם מחזיקים בעדשה אחת דרכה הם בוחנים את המציאות.
רק ברגע שמפנימים שאנו על ציר היסטורי מתמשך, מקבלים פרופורציות מרגיעות
- חשיבה תהליכית
המציאות ההיסטורית מתקדמת בהדרגה. עקב בצד אגודל. גם כאשר יש בתוכה נסיגות קטנות או גדולות. האירועים ההיסטוריים אינם נבחנים לפי מצבם בהווה אלא לפי העתיד.
כאשר עם ישראל יצא ממצרים הוא הסתובב 40 שנה במדבר.
לאחר הכניסה לארץ על ידי יהושע בן נון במלחמה שארכה 7 שנים, ולאחר עוד 7 שנות התיישבות.
האויבים עדיין נשארו בארץ. החלה תקופת השופטים עם עליות וירידות קשות במשך מאות שנים.
עד שהגיע דוד המלך, ולאחר מכן שלמה, ונבנה בית המקדש הראשון.
רק ברגע שמפנימים שאנו על ציר היסטורי מתמשך, מקבלים פרופורציות מרגיעות.
אגב, יהושע בן נון לא חיסל את כל המחבלים בימי חייו, וגם השופטים שלאחריו לא.
אין זה אומר כמובן שאנחנו צריכים להשלים עם קיומם של ארגוני טרור. חלילה.
אלא לדעת שהדברים מתרחשים בתהליכים היסטוריים ארוכים ודרושים אנשים בעלי עצבים של ברזל; כל אחד יודע שאנו רק חוליה קטנה בשרשרת, אבל מאוד רוצה להיות החוליה האחרונה.
- שאלה: אז איך נדע לאן מועדות פנינו?
תשובה: מי אמר שנדע בכלל בקרוב? אולי זה ייקח זמן רב?
רק אחרי שמשתחררים מהאובססיה המערבית לשלוט בכל דבר ומבינים שלא הכל תלוי בנו, ניתן לחתור למסקנות ברורות ושורות תחתונות. אגב, לומדים את זה מחג הסוכות והיציאה לארעיות שהינה המרכיב הכי וודאי בחיינו.
- בתורה הצבאית מוכרת צורת הקרב 'נסיגה', שמשמעותה תנועה מאורגנת לאחור על מנת להרוויח זמן, להיערך מחדש בקווים נוחים יותר ולהתכונן לבאות.
זה כמו להוריד הילוך לפני עלייה קשה. זו אמנם האטה, אך מתוך מגמה להמשיך קדימה.
אם, לצורך העניין, ישוחררו מחבלים על מנת לרדוף אותם אח״כ עד השמדתם, או על ידי תוכנית מתוחכמת אחרת, אפשר לקבל זאת.
נסיגה, בתנאי שנעשית בצורה מחושבת ומתוך ראיה כוללת ולא כעומדת בפני עצמה, היא לגיטימית.
העיקר שלא תתבצע תוך כדי מכבסת מילים המסתירה בריחה עם הזנב בין הרגליים כמו בלבנון, ׳ההתנתקות׳, או אוסלו.
ימים יגידו, נשאר דרוכים.
עוד נכונו לנו מניפולציות חדשות בתקופה הקרובה ויש להתחסן מפניהן
- הדבר הוודאי המרכזי שמתרחש פה מול עינינו והוא עצום וגדול, הוא הסרת הלוט התודעתי הכוזב שהונחל פה במשך שנים.
המלחמה הבהירה יותר מכל נאום חוצב להבות את המציאות.
ההבדל בין טוב לרע מעולם לא היה כל כך בוהק.
יהודים רבים שעמדו מול שוקת שבורה בשמחת תורה התשפ"ד שבים לשורשיהם, ומוצאים מרגוע לנפשם המיוסרת שהוחנקה.
אי אפשר שלא לחזות בהתקדמות הזו
שכבר מזמן אינה סמויה.
האחדות שלנו כעם תלויה בזהות שלנו, ומהבחינה הזו התקדמנו רבות.
בקול מהדהד התנפצו לא מעט קונספציות ביטחוניות ורוחניות, שמבקשות המשגה ברורה שתבטא במילים את תחושות הבטן האינטואיטיביות של רבים ביחס לתחומים רבים בחיינו.
עתידנו תלוי בכך והמגמה מרגשת מאוד.
- מה יהיה בעתיד?
קשה לדעת. זה תלוי רבות (גם) בנו. במחשבותינו, בתפילתנו ובמעשינו.
המקום ממנו אפשר למצוא עידוד רב הוא במפעלי התודעה הבריאים הקיימים כיום ושלא היו בעבר. זה אומר שאת המציאות אנו מבינים טוב יותר, וזה חשוב יותר מכל דבר אחר.
ציבור הולך וגדל מודע לכוחות המחלישים הפועלים בציניות לטשטוש זהותנו.
ציבור ענק מזהה את המסר מאחורי מיתוג צבעוני שקרי ומניפולטיבי, הלובש ומחליף צורה כמו גרביים.
ציבור גדול מתקומם ולא מתכופף בפני
מי שמנסים להלך עליו אימים, ותובע חרות, אמת וצדק, ולא חיבוק דוב ציני.
ציבור ענק מזהה את השנאה התהומית לראש הממשלה ולבוחריו, ואת העובדה שיש המוכנים לעשות הכל אפילו מתוך כדי מלחמה, כדי להפיל ממשלה נבחרת, תוך שימוש במשפחות חטופים בשעתן הקשה.
עוד נכונו לנו מניפולציות חדשות בתקופה הקרובה ויש להתחסן מפניהן.
הדגשת התודה לנשיא טראמפ בלבד והתעלמות זדונית ממאמצי נתניהו ודרמר, 'קמפיין הריפוי' הצפוי מעבר לפינה, קידום וועדת חקירה ממלכתית, 'ברית המשרתים' ועוד; כל אלו הינם רק דוגמאות לארטילריה הצינית הכבדה שהולכת להיות מוטחת על ראשנו.
היו מוכנים.
בנוסף, 'כיכר החטופים' ומסריה תמוסגר כאחראית הבלעדית על שחרורם ולא יתקיים כלל דיון על הנזק שגרמה.
- "ויהי ידיו אמונה"
למרות שלא הגיעה העת לסכם, בעת הזאת נשואות העיניים בהערצה אל מי שתמכו בידיו של ראש הממשלה כמעשה אהרון וחור עם ידי משה במלחמת עמלק.
צביקה מור ויהושע שני.
שניים שמסמלים עבורנו יותר מכל את הדרך הסלולה בתקווה ובגבורה.
איננו נאיבים; עברנו כברת דרך משמעותית מאוד בזכות לוחמים גיבורים, פצועים ומשפחות שכולות אצילות.
אנו יודעים שעוד דרך ארוכה לפנינו. נישיר מבט, נתמודד עם אתגריה ויכול נוכל לה.
