השבוע ביום שני יחול יום ירושלים. היום בו שחררנו את עיר הקודש ירושלים במלחמת ששת הימים והתאחדנו יחד איתה.
ירושלים היא המקום הכי חשוב בעולם והכי חשוב לעם ישראל. על פי מסורת ישראל שם נמצאת אבן השתיה שממנה הושתת העולם, שם נח הקריב קורבנות, ושם הייתה עקידת יצחק. בירושלים שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון ושם נבנה גם בית המקדש השני. הכותל, שריד בית מקדשנו, הוא מה שנשאר לנו מהחורבן ושם עם ישראל התפלל ובכה לאורך הדורות מתוך געגועים. מעבר לתפילות היום-יומיות, יש הרבה זכרונות לחורבן ירושלים והרצון לבנות אותה – הכוס ששוברים בחופה, חלק לא מסויד בבית ועוד. ירושלים תמיד נמצאת בליבנו.
כל ההתנחלויות בארץ ישראל חשובות, אך ההתיישבות בירושלים היא החשובה מכולן, משום שזהו הלב, האיבר הכי חשוב בארץ שלנו והמקום שבו כל העולם רוצה לשלוט
אבל יש אנשים שעסוקים בפועל בבניין ירושלים ובשמירה עליה.
אמנם ירושלים נמצאת בריבונות יהודית, אך יש חלקים ממנה שמוחזקים על ידי הערבים. בעיקר העיר העתיקה ומזרח ירושלים. הערבים רוצים להשתלט על ירושלים ולכבוש אותה, ולשם כך יש יהודים צדיקים שעסוקים בגאולת בתים בירושלים וגרים במזרח ירושלים מתוך מסירות נפש עצומה.
הם גרים בעיר העתיקה ברובע המוסלמי והנוצרי (למה יש בכלל רבעים כאלו בעיר הקודש?) הם גרים בעיר דוד, סילוואן, כפר התימנים, אבו דיס, אבו תור, מעלה הזיתים, נוף ציון ועוד (וסליחה ממי שלא הזכרתי).
האנשים האלו הם אנשי ירושלים, וראויים להיכתב בדברי ימיה של האומה הישראלית בשובה לארצה. האנשים החשובים האלו שומרים על ירושלים ומוסרים את הנפש יום יום. הם חוטפים איומים ומסכנים את חייהם בהתיישבות שם.
כל ההתנחלויות בארץ ישראל חשובות, אך ההתיישבות בירושלים היא החשובה מכולן, משום שזהו הלב, האיבר הכי חשוב בארץ שלנו והמקום שבו כל העולם רוצה לשלוט.
אנשי ירושלים – אני מעריץ אתכם. מדי פעם אני תורם לגאולת הבתים שלכם, מעריך את מסירות הנפש שלכם וחושב עליכם לא פעם.
לקראת יום ירושלים, רציתי להגיד לכם בשם כל אזרחי מדינת ישראל – תודה, אשרינו שזכינו בכם. האנשים ששומרים על הלב.
