’נייר הלקמוס הלאומי׳

'נייר לקמוס' הוא ביטוי מושאל, במקורו ממבחן כימי, המשמש לתיאור מבחן פשוט המאפשר לקבוע היכן אדם או נושא מסוים ממוקמים.

כלומר, כמו שנייר לקמוס משנה צבע ומגלה אם חומר הוא חומצי או בסיסי, כך 'נייר לקמוס לאומי' חושף את הערכים, ההטיות, העיוותים או הנאמנויות האמיתיות של אדם באשר הוא.

משפט נתניהו הוא ׳נייר הלקמוס הלאומי׳.

אתה יכול להתנגד למדיניותו של האיש לחלוטין אך אם אתה תומך בהמשך משפטו למרות העוולות הרבות הנחשפות בו, אתה אנטי דמוקרט, חסר יושרה בסיסית, ציניקן וייתכן אף שאתה 'מוחזק בגרון' כמו שאומרים, וכפי שאמר מנדלבליט, בכבודו ובעצמו; הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף.

אנחנו משתדלים לעסוק באופן בו נכון להסתכל על המציאות ולבחון אותה ופחות במה נכון או לא נכון לעשות. כלומר, כיצד לחשוב ולא מה לחשוב.

הבוקר פורסם שראש הממשלה הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ומאותו רגע זוהי הידיעה השולטת בסדר היום הציבורי.

חפשו קצת בגוגל: ׳קביעת סדר יום׳, באנגלית agenda – setting theory.

תוכלו לציין אירוע כה דרמטי דומה בעיתוי לאומי שכזה – מלחמה – בעל השלכות לאומיות שבו נפלו כל כך הרבה כשלים?

מספר הערות כלליות לפני שמגבשים עמדה ביחס לסוגיה הזו:

א. בין אם אתם תומכים ובין אם אינכם תומכים בחנינה שכזו, ראוי שנשאל קודם מה אנו יודעים בכלל על המשפט הזה, המכונה 'משפט נתניהו', ובכלל היה צריך להיקרא משפט הפרקליטות?

על מה האישומים בדיוק?

אתם בקיאים בהם? האם אתם מכירים את השם צחי חבקין? אם לא, מדוע לא?

על מה הוא העיד בדיוק? מדוע עדותו היתה דרמטית?

ובכלל, מהיכן מקורות המידע מהם אתם ניזונים ביחס לאירוע החברתי, ציבורי, פוליטי ומשפטי הכי משמעותי שאירע פה, אולי מאז קום המדינה?

זו אמירה מוגזמת בעיניכם? אם כן, מדוע?

תוכלו לציין אירוע כה דרמטי דומה בעיתוי לאומי שכזה – מלחמה – בעל השלכות לאומיות שבו נפלו כל כך הרבה כשלים?

ב. כיצד אירע שנושא כה טעון המחייב קשב רב וריכוז של כל אדם, ודאי ראש ממשלה, מצליח להתקיים תוך כדי מלחמה ארוכה?

מה זה אומר עלינו כחברה דמוקרטית?

למישהו זה נשמע הגיוני?

מדוע נבחרי ציבור מהשמאל תומכים בכך?

האם ייתכן שהפלת ממשלת נתניהו והורדתו מהבמה חשובים להם יותר מניצחון במלחמה, החזרת חטופים או מיקוד בזירה הבינלאומית הקשוחה?

ג. שאלו את עצמכם, אם הנושא הזה הוא בעיניכם חמור, מדוע אינו בראש סדר היום הציבורי מהרגע שהחליט מי שהחליט שעל בית המשפט לעסוק בו?

מי דאג להתרחשות המכוונת הזו?

היתכן שאנו מופעלים ומגיבים לאירועים אותם בחרו עבורנו גורמים מסוימים? מיהם? האם בחרנו בהם לייצג אותנו? או שמא הכל תלוי באג'נדה ובכסף. והרבה כסף.

ד. 'טווח קשב ציבורי'

טווח הקשב הציבורי הוא משך הזמן והמרחב המנטלי שהציבור מסוגל להקדיש לסוגיה מסוימת – נושא חדשותי, פוליטי או חברתי – לפני שהוא מתעייף, מוסח או עובר לדבר הבא.

אי אפשר לחמוק ממנו. קחו ארגון, נבחר ציבור, מפלגה פוליטית, עמותה כלשהי וכד׳, ובחנו את גישתה כלפי המשפט הזה – התוצאות יהיו מאירות עיניים

מי קובע אותו בפועל?

האירועים האובייקטיביים או שמא גורמים תקשורתיים כמו עורכים ופרשנים המחליטים מה חשוב ומה דחוף?

'טווח הקשב הציבורי' הינו משאב יקר מפז – ומי ששולט בו, שולט גם בשיח, בעדיפויות הלאומיות ובזהות הקולקטיבית.

ה. כמו בכל סוגיה משמעותית בעידן בו אנו חיים, הכל תלוי בשאלה – מיהו הריבון?

האם הריבון הוא העם על ידי נציגיו, או שמא מיעוט שחצני בלתי נבחר הפועל בתיאום עם מערכות תקשורתיות עתירות ממון.

ו. 'נייר לקמוס לאומי' כמו משפט נתניהו, בוחן את כל השחקנים החברתיים והפוליטיים במדינה.

כולם נבחנים ביחס אליו.

אי אפשר לחמוק ממנו. קחו ארגון, נבחר ציבור, מפלגה פוליטית, עמותה כלשהי וכד׳, ובחנו את גישתה כלפי המשפט הזה – התוצאות יהיו מאירות עיניים.

בהנחה שבדקתם בעצמכם ואתם מסכימים שזהו אירוע חסר תקדים ברמה הלאומית, כעת בחנו למשל את מפלגת 'המחנה הממלכתי', בחנו את יועז הנדל, בחנו אנשי תקשורת, ראשי אקדמיה, בחנו את ארגון 'צהר' שראש תחום האתיקה בארגון הפגין נגד נתניהו לפני 7 שנים על כך שהוא "מסכן את ביטחונה הפנימי של מדינת ישראל", ומאז ממלא פיו מים בסוגיה הזו.

בדקו כמובן גם את דעתם של 'הרבעון הרביעי' שרוממות אחדות האומה בגרונם.

נסו, לא תתאכזבו.

ובדקו גם את בנט.

בעצם אותו אין צורך לבדוק, הוא כבר עשה זאת בעבר כשירות לציבור.