ראשית, חשוב להדגיש שוב ושוב, שאחדות היא ערך מאוד חשוב ביהדות. אך במציאות בה המושג הזה הפך לקמפיינים פוליטיים, חשוב לחדד את המושג עד תום.
כמו שארגוני השמאל הפרוגרסיבי לקחו את המושג חסד ועשו ממנו תעשייה שלמה, של עזרה לפליטים, לפלסטינים ושאר המדוכאים מה שמכונה תעשיית החמלה. כך היום נוצרה תעשייה שלמה סביב ערך האחדות.
חשוב לי להדגיש, לא כל מי שמשתמש במושג אחדות הוא מניפולטור, כמו שלא כל ארגון שעוזר לחלש הוא פרוגרסיבי. יש ארגונים שפועלים לאחדות אמיתית, יש ארגונים שהמילה אחדות זה כיסוי ומניפלוציה לשליטה וכח, ויש ארגונים שמשתמשים במושג אחדות מתוך נאיביות ורצון טוב, כוונותיהם טובות אך מעשיהם מזיקים.
שמתי לב "לשיח התיקון" שנפוץ מאוד לאחרונה, של אנשים שראו ב'צד השני' אנשים רעים, אנשים שהם רוצים לנצח, ואחרי שנפגשים רואים אחד בשני 'בני-אדם' ומסוגלים לנהל שיח. עד כאן מאוד יפה וחשוב, באמת.
אבל אז יש דילוג מסוים שלא קשור לאירוע- בחירות עכשיו.
מה זה קשור?
אם הגעת למסקנה שיש קרע בעם ויש שיח מפלג, אז בואו נעשה מפגשי אחדות, מדוע המסקנה של השיח המפלג היא שצריך להקים ממשלת אחדות רחבה?
ושאלה נוספת, נניח והבחירות החדשות יקימו עלינו בדיוק את אותן המפלגות עם אותו מספר המנדטים, האם "אנשי התיקון" ובעלי "אמנות האחדות" יקבלו עליהם את דין הבוחר? האם הם יכבדו את הדמוקרטיה?
האם הבקשה לבחירות חדשות והחתימה על ערך הממלכתיות יגרמו לאותם אנשים וארגונים לומר "אנחנו מקבלים את ההכרעה"? או שזה יגרום להם להקים ארגונים עם שמות שונים ואמנות חדשות?
הדרישה לבחירות בשם שיח האחדות לדעתי אינה הוגנת. משום שהיא כופה ערך מסויים שהוא עליון יותר מערך האחדות וגם טוענת שהאחדות תלויה רק בממשלה (ולא בתקשורת למשל).
הערה נוספת- פגשתי דתיים שהולכים למפגשים האלו ואומרים "ראיתי שהאנשים שמולי הם לא אנשים רעים" ומספרים איך כביכול הם ראו את האור. ומה המסקנה שלהם? חייבים שהאנשים האלו יהיו בממשלה. וכאן יש שוב דילוג מחשבתי. כחילוני לשעבר, ואחד שמשפחתו המורחבת חילונית (חלקם הולכים להפגנות נגד הממשלה) וגם חברי שמאלנים חילונים- מעולם לא ראיתי בהם אנשים רעים במהותם. המפגש עם אנשים שקראו לסרבנות, ו'התגלית' שברמה האישית הם אינם אנשים רעים, לא אמורה להוביל למסקנה שצריך לתת להם להוביל את עולם הערכים כאן במדינה. זהו דילוג ערכי. זה אומר שאנחנו עם אחד, וצריך לדעת לנהל מחלוקות סביב הידיעה הזו. אבל בפוליטיקה אתה צריך לחשוב מה הם הערכים שחשובים לך, ככה דמוקרטיה עובדת. ואחדות אמיתית היא כזו שלא מבקשת ממך לוותר על עולם הערכים שלך בשביל האחדות.*
בזמן מלחמה לא עושים בחירות כי בחירות מובילות לשיח פוליטי של הדגשת הפילוג והייחוד של כל מפלגה.
מי שרוצה אחדות אמיתית, לא עושה בחירות בזמן שהעם צריך להיות מאוחד סביב ניצחון.
לסיכום: כוונותיהם רצויות אך מעשיהם מזיקים.
