א. אם ישנה ‘אמת׳, אזי ראוי אמנם לשמוע את מרחב הדעות בנושא כלשהו, אבל לבדוק – מה מדויק יותר ומה יש להשליך לפח האשפה.

לדעת שצריך לסלוד מהרע ולאהוב את הטוב, לחפש את האמת ולהתרחק מהשקר.

אך אם לדעתך אין אמת ושקר או טוב ורע, אזי שמיעת כל הדעות לא הופכת אותך לאדם חכם יותר, אלא לאדם מבולבל יותר.

ב. שאלה: מה הבעיה לקרוא מדי פעם את עיתון 'הארץ' או לצפות בחדשות 12? הרי אינך רוצה להפוך לאדם קיצוני החי ב׳תיבת תהודה׳ משלו, כזה המקשיב רק לדעות שהוא מסכים איתן, לא?

תשובה: ברגע שיש לאדם השקפה רחבה ומבוססת, ויש לו עמוד שדרה יציב ויכולת לזהות מניפולציות, הוא יכול לצרוך כל דבר.

אך לא בצורה שטחית 'כדי להתאזן'.

אדם שצורך תקשורת רעילה 'כדי להתאזן', כבר מוכיח שהוא נפל לתוך הבור.

שהרי, מי החליט שהוא אינו מאוזן? מדוע הוא צריך לקרוא עיתון שמאל רדיקלי המהווה מקור הזנה לאנטישמים בעולם?

זוהי תפיסה רדודה הבוחנת את האמת על פי ״שיח סימטריה״, שבו אדם ממציא שתי נקודות קיצון ואז הוא מגדיר אמצע על פי דמיונו.

(יש פוליטיקאים הנוהגים להשתמש בשיח הזה: ״אם תוקפים אותי הן מימין והן משמאל, כנראה אני צודק״).

האם כך נמדד צדק? כך נמדדת אמת?

החיפוש של אדם אחר ׳איזון׳ מלאכותי נובע מכך שהוא הפנים, משום מה, שהוא אדם קיצוני שצריך להתאזן.

אדם שצורך תקשורת רעילה 'כדי להתאזן', כבר מוכיח שהוא נפל לתוך הבור

ג. שאלה: ומה עם קבלת ביקורת, שעוזרת לאדם לא להיות קיצוני?

תשובה: ביקורת היא חשובה מאוד. אבל צריך לקבל ביקורת מאנשים הגונים, מוסרית ואינטלקטואלית.

ביקורת מעיתון המאשים את חיילי צה״ל בכיבוש אכזרי או המוציא את דיבתם בעולם – ביקורת ממנו איננה בונה, זוהי ביקורת הורסת שצריך להתרחק ממנה כמו מאש.

אדם צריך לחפש אמת ועשיית צדק. עיתון שממציא שקרים ועושה עוולות לא יכול להיות בשום פנים ואופן קבוצת ביקורת. מקום כזה הוא זה שהופך את האדם לקיצוני וללא מוסרי, בכך שהוא מכיל דעות הרסניות ותיאורים שקריים.

ד. שאלה: מה לגבי 'הכרת האחר'? אתה רוצה לחיות כל הזמן בבועה?

תשובה: אם כך, אולי נשוחח גם עם חמאס ונקשיב לדעותיהם? ואולי עם חיזבאללה? האם קיימים קווים אדומים בגבולות הגזרה?

האם אנו מקיימים שיחות עם אנסים ועם פדופילים?

יש אנשים טהרנים שאינם מוכנים לנהל שיחות עם אנשי אמת בעלי סגנון בוטה, אבל מוכנים לנהל שיחות עם אנשים שקראו לסרבנות אך מדברים בשפה יפה.

'הכרת האחר' אינה ערך עצמי, היא תלוית הקשר ובוודאי אינה שיטה לבירור האמת.

כשאדם בריא ומחוסן גופנית, ניתן להחדיר לגופו חיידקים בכוונת מכוון כדי שהגוף יפתח נוגדנים בריאים; כאשר אין הוא בריא וחסון כל כך, החיידקים יגרמו לו למחלה

ה. שאלה: ממה אתה פוחד? האם אתה כל כך רגיש שאתה חושב ששמיעת דעות שונות תערער את תפיסת עולמך?

תשובה: ברמה האישית אני עובר על עיתון 'הארץ' בכל יום, הולך לכנסים של השמאל וקורא את ההגות שלהם.

אך לא מתוך "רצון להתאזן" ו"לא להיות קיצוני", אלא כדי להבין את הפילוסופיה שאני מתמודד מולה, ורק לאחר התקיימות כל הסעיפים הקודמים.

תודעתו של האדם היא יקרה מאוד. כדאי לאדם לשמור על ההיגיינה התודעתית שלו.

זה כמו לשאול אדם מדוע הוא נוהג להתקלח כל יום או ללכת לשירותים, ״ממה אתה מפחד?״.

כמו שיש פסולת גשמית, יש פסולת תודעתית ורוחנית.

ו. אולי הפחד להיתפס כקיצוני על ידי 'האליטה הישנה' הוא המניע הסמוי כאן?

מי הכניס לך לראש שאתה קיצוני? מי מעצב לך את עולם הערכים?

לסיכום:

כשאדם בריא ומחוסן גופנית, ניתן להחדיר לגופו חיידקים בכוונת מכוון כדי שהגוף יפתח נוגדנים בריאים; כאשר אין הוא בריא וחסון כל כך, החיידקים יגרמו לו למחלה. ובדומה לכך, כשהאדם אינו מחוסן בעמדתו, הקשבה לדעות זרות רק תשבש עליו את דעתו.