א. הנושא המרכזי שאנחנו עסוקים בו בקבוצה זו הוא ״הרעיונות״, או אם תרצו ״התודעה״.

הרעיונות הם המנוע הכי חזק של ההיסטוריה. לרעיונות טובים יש השפעה טובה וצריך לקדם אותם. ורעיונות רעים הם הרסניים וצריך לטפל בהם.

ב. ה״תחקיר״ בעיתון הארץ על לימוד התורה בישיבות מלא בכל כך הרבה שקרים, ונשאלת השאלה, למה צריך להתעסק בעולם הרעיונות המופץ בעיתון הרעיל הזה?

איך אנשים אומרים? ״אם אתה מתעסק בזה אתה נותן לזה חשיבות, ולכן עדיף להתעלם״. האמנם?

עיתון ׳הארץ׳ זה לא עלון שבת שמחולק בבית הכנסת (עם כל ההערכה), אלא מדובר בעיתון המזין את האליטה, האינטליגנציה השלטת של מדינת ישראל – ראשי מערכת הביטחון, בכירי מערכת הבריאות, בכירי מערכת המשפט, דיקנים ואנשי אקדמיה, בכירים בתקשורת הישראלית, אנשי רוח ואומנים ועוד. בקיצור, מעצבי התרבות הישראלית.

לא הכמות (׳טראפיק׳) של קוראי העיתון קובעת, אלא ההשפעה (׳האימפקט׳) וקהל הצרכנים שלו.

לכן מי שבוחר לטמון את הראש בחול ולטעון שאין לתחקיר כזה השפעה, רק מעיד על הנאיביות הקיצונית והנתק המוחלט שלו. הרעיונות המופצים בעיתון הזה מאוד מאוד משפיעים. ומי שנמצא במקומות של השפעה והובלת דעת קהל – יודע.

במציאות שיש בה אנשים רעים שמפיצים שקרים, צריך לומר בקול רם שמדובר בשקר גמור, ולפרסם את רוע הלב של השקרנים

ג. ישנה אכן גישה הטוענת, ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך״. חשוב להביא את ההקשר המלא של הביטוי, משום שהתרבות הפרוגרסיבית סילפה אותו לחלוטין: ״המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר, כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החושך״ (ספר חובת הלבבות).

האמירה הזאת יוצאת מנקודת מוצא שיש אמת ויש שקר (ולא כמו שחושבים היום, ש׳כל אחד והאמת שלו׳). ואז ממילא, בעולם שיש בו אמת ושקר מגרשים את השקר הגדול באמצעות האמת.

האור והחושך הם משל. כלומר, יש עימות בין האמת לבין השקר. אבל לא כמו שמפרשים – שצריך להתעסק בעשיית טוב וזה יגרש את הרוע. לא מספיק לגרש את שקר החושך בעזרת אור האמת.

כמו שכשפורצת שריפה צריך לכבות אותה, כך גם בעולם הרעיונות. בעולם פוסטמודרני לא יעזור למצוא את גרעין האמת בתוך רעיון השקר, כי כשאנשים חיים בתרבות שאין בה אמת, לא ירגש אותם אם תסביר להם את הכוונות הטובות שלהם.

במציאות שיש בה אנשים רעים שמפיצים שקרים, צריך לומר בקול רם שמדובר בשקר גמור, ולפרסם את רוע הלב של השקרנים.

ד. נעבור להפרכת השקר.

דב אלבוים, חרדי לשעבר, יודע היטב שהתלמוד לא מעודד לשכב עם ילדה פחות מבת 3 או משכב זכר עם ילד מתחת לגיל 9.

המציאות הרי מעידה על כך בפשטות.

שימו לב לעוצמת הרשע והטרלול.

מגוחך לגמרי שבעיתון המכוון ל״אנשים חושבים״, שתוקף כל הזמן את הדתיים והחרדים שהם נגד משכב זכר, פתאום דווקא מאשים אותם בזה…

הרי השמאל מנהל קמפיין מתמשך נגד ׳ההדתה, ההדרה וההסללה׳ של דתיים שמרנים, המעוניינים לשמור על ריחוק כלשהו בין גברים לנשים משום שגבר צריך להיות נאמן רק לאשתו. והרי ברור שהתורה היא נגד איסורי עריות ונגד פדופיליה. יש הרבה מאוד פסוקים מפורשים שמזהירים מתערובת בין גברים לנשים. אם יש כזו הרחקה בין גברים לנשים, ואסורים יחסים עם אישה זרה, איך יש היתר לשכב עם קטינה?!

אז פתאום להאשים את החרדים ב״ימים שלמים של לימוד שמוקדשים לנושא המזעזע הזה״? מגוחך.

לאורך ההיסטוריה הנוצרים רדפו אותנו במסעות צלב ושרפו את התלמוד בטענות הרבה יותר חזקות.

את הטיעונים ב״תחקיר״ הזה יכול לפרוך כל ילד בבית ספר יסודי, לא צריך את הרמב״ן או את רבי יוסף אלבו.

אז מה כן כתוב שם? הרי ב״תחקיר״ יש ציטוטים מדויקים מהתלמוד.

כידוע, התלמוד הוא לא ספר שפוסקים ממנו הלכות, אלא הוא ספר שדן בעקרונות ההלכה (אגב, גם במשנה תורה לרמב״ם שהוא סיכום התלמוד), וזאת בשפה מוחשית מתוך עולם המושגים החי ולא בשפה תיאורטית.

סליחה על הדברים הבאים, שראויים להתייחסות באופן צנוע, אך הם חייבים להיאמר אחרי דברי הבלע של עיתון הארץ:

הגמרא במסכת כתובות דנה במקרה שחתן מגלה שלכלתו אין בתולים ושואלת: האם הנישואים מתבטלים?

מדובר בסוגיה משפטית עקרונית של הסתרת מידע. ואז גם מופיע שם דיון שיש נשים שאין להן בתולים מלידה או בשל תאונה, וילדה קטנה שנטען שהקרום שלה מתאחה.

הגמרא חלילה לא מעודדת אדם לשכב עם קטינה, אלא מסבירה דיונים רפואיים רגישים בשפה של סיטואציה חיה.

רק חולה נפש וסוטה מין מטורף, או רשע מרושע, יכול לראות בסוגיה הזו עידוד יחסי מין עם קטינות.

והעיקר: מה שכתוב שם שמי שבא על קטינה פטור – הכוונה פטור מעונש מוות, ולא פטור מענישה כלל. ההיסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות שקהילות הענישו על מקרים כאלו.

כל הסתה היא תוצר של בורות, והפצת הבורות בתחקיר הזה זדונית ומרושעת.

אגב, בניגוד לנטען ב״תחקיר״, אף אחד לא לומד מסכת כתובות כהכנה לחיי נישואין.

לפני הנישואין מלמדים את הגבר לכבד את אשתו ולא לחשוב על נשים אחרות, אלא לאהוב רק את אשתו.

מותר לבקר, אך לא להשחיר מגזר שלם. וראוי לבדוק מי השותפים שלכם בקמפיין ומה עולם הרעיונות שלהם לפני שתצטרפו אליו

ה. נעמיק עוד.

אנשים סבורים שהבעיה של השמאל עם החרדים היא, שהם אינם מתגייסים לצבא ואינם משתלבים בעולם העבודה.

ה"תחקיר״ המרושע הזה חושף את המסכה שמעל לאמת:

לשמאל הפרוגרסיבי יש בעיה עם התורה שבכתב, התורה שבעל פה ואלוהים. לכן נעשתה כתבת השחרה נגד התלמוד, בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון האנטישמיים.

וממילא, כל פעם שאידיוט או תמים שימושי דתי מצטרף לקמפיין ״הכה בחרדי״, לקמפיין גיוס החרדים או להפגנה מול הישיבות, הוא משרת אג׳נדה הרבה יותר הרסנית ממה שהוא חושב.

מותר לבקר, אך לא להשחיר מגזר שלם. וראוי לבדוק מי השותפים שלכם בקמפיין ומה עולם הרעיונות שלהם לפני שתצטרפו אליו.

ו. קצת מוזר שלעיתון הארץ יש בעיה עם סטיות מיניות. מי שרוצה להבין את עולם הערכים הנאור של עורך העיתון, שיכתוב בגוגל ״פצצת עמוס שוקן״ (אזהרת צניעות).

ז. מה עושים?

כותבים נגד עיתון הארץ ונגד כותבים שפלים כאלה. לא שותקים!

מפרסמים מאמרים ענייניים נגד העיתון ונגד כותביו. לא שותקים!

כותבים בעד לימוד התורה בישיבות ובעד צה״ל. לא שותקים!

ולא מצטרפים לקמפיינים של השחרה.

רק כך, בעזרת ה׳, מעט מן האמת תגרש הרבה מן השקר.